טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
לדמא דרישא ליתי שורבינא ובינא ואסא דרא וזיתא וחילפא – אשל
"לדמא דרישא ליתי שורבינא ובינא ואסא דרא, וזיתא וחילפא, וחילפי דימא ויבלא, ולישלוקינהו בהדי הדדי, ולנטול תלת מאה כסי אהאי גיסא דרישא, ותלת מאה כסי אהאי גיסא דרישא. ואי לא, ליתי ורדא חיורא דקאי בחד דרא ולישלקיה, ולינטול שיתין כסי אהאי גיסא דרישא, ושיתין כסי אהאי גיסא דרישא" (גיטין, סח ע"ב).
פירוש: התרופה לדמא דרישא [לדם שבראש], כאב ראש הבא מחמת רוב דם — ליתי שורבינא [יביא ארז] ובינא [וערבה] ואסא דרא [והדס לח], וזיתא [וזית] וחילפא [צפצפה], וחילפי דימא [וערבות ים], ויבלא (מין עשב), ולישלוקינהו בהדי הדדי [ויבשל אותם יחד], ולנטול תלת מאה כסי אהאי גיסא דרישא [וישפוך שלוש מאות כוסות מן המשקה הזה על צד זה של הראש], ותלת מאה כסי אהאי גיסא דרישא [ושלוש מאות כוסות על צד זה של ראשו]. ואי [ואם] לא, אינו מועיל, או אין בידו דברים אלה, ליתי ורדא חיורא דקאי בחד דרא [יביא ורד לבן שעומד בשורה אחת], כלומר, ורד שגדל לבדו ולישלקיה [ויבשל אותו], ולינטול שיתין כסי אהאי גיסא דרישא [וישפוך שישים כוסות על צד זה של הראש], ושיתין כסי אהאי גיסא דרישא [ושישים כוסות על צד זה של הראש] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: אשל שם באנגלית: Salt Cedar שם מדעי: Tamarix
שם נרדף במקורות: בינא
הנושא המרכזי: מהו הצמח "בינא"?
רש"י זיהה את "בינא" כערבה וכך אנו מוצאים גם ב"מוסף הערוך". הערבה אכן ידועה כצמח מרפא. הקליפה של ערבה לבנה וכן העלים מכילים סליצין - גליקוזיד ההופך בגוף לחומצה סליצילית. זהו חומר הקרוב לאספירין, המשמש להורדת חום, לשיכוך כאבים ולריפוי דלקות. ניתן לשער שהיא מתאימה לטיפול בכאב ראש הבא מחמת רוב דם.
במילון יונה אבן ג'נאח אנו מוצאים בשם רב שרירא גאון המפרש ש"בינא" הוא אשל הנקרא בערבית "אתל" (أثل). גם היום נקרא האשל בשם זה ("ש" הוחלפה ב"ת"). אבן ג'נאח הוסיף את השם "טמריז" בלעז: "... איפשר שיהיה האילן שקורין לו בערבי אתל והוא דומה לאילן שקורין אותו בלעז טמריז ורוב המפרשים על הדעת הזאת".
הסוג אשל ממשפחת האשליים (Tamaricaceae) כולל יותר מ-60 מינים של צמחי מלחה הגדלים כמעט בכל חלקי העולם. צמחים אלו מאופיינים בעלים דמויי מחט המכוסים במלח המופרש מבלוטות המלח. מיני האשל ידועים כגדלים באקלים חם ויבש; עם זאת, הם נמצאים גם באקלים ממוזג. מגדלים מיני אשל באקלים יבש על מנת לייצב את דיונות החול. צמיחת אשלים בבתי גידול בעלי אקלים לח אינה רצויה משום שהם מתנהגים כצמחים פולשים המונעים צמיחה של מינים אחרים.
ברפואה העממית מקובל השימוש באשל למחלות רבות. הוא מוזכר אצל דיוסקורידס ותיאופרסטוס כעץ הגדל לחוף נהרות שפריו דומה לעפצים. לפי רופאים יווניים קדמונים אלה, העץ משמש כתרופה למחלות עיניים, מחלות פה, נגד יריקת דם ונגד נשיכות של חיות רעות. שיקוי שהוכן מהעלים ועורבב ביין מרפא כאבי שיניים ומחלות טחול. בהודו משתמשים בתמצית העלים או באבקת הגבעולים לרפוי אקזמה, פסיוראזיס, ועגבת.
בחצי האי ערב משמשים העפצים של העץ הזה לייצור "משחת שיניים" יעילה המשמשת להברקת השיניים ולסילוק חלקים נרקבים מהשיניים. העפצים של העץ משמשים ברפואה עממית בכל המזרח התיכון לרפוי דיזנטריה ומחלות עיניים. הבדווים משתמשים בעלי האשל להקלה על היולדת לאחר הלידה. תה, שהוכן מעלי אשל, מסייע להורדת השיליה, ניקוי הרחם ושיכוך כאבים לאחר הלידה.
מרתח של הקליפה והשורש משמש כאמצעי יעיל נגד כינים ופטריות. האשל שימש כתרופה לדלקות עיניים, כאבי שיניים (בישול עלים או זרעים במים ואחר כך פעירת הפה מעל האדים), אקזמה (הטיפול הוא על ידי משחה שהופקה מהעלים), הפרעות במערכת העיכול, כאבי פרקים, סוכרת, פתיחת סתימות בעורקים (התרופה היא מיץ של השורשים). הרמב”ם ראה באשל צמח טוב נגד נשיכת עכבישים ארסיים.
מחקר האשל כצמח מרפא
דיווחים רבים חשפו שהאשל מכיל מגוון גדול של תרכובות צמחיות המאפשר את קיומן של השפעות ביולוגיות רבות. הנוכחות של תכולה גבוהה של תרכובות פיטוכימיות כמו פוליפנולים ופלבונואידים מצביעה על כך שהאשל הוא מקור פוטנציאלי לתכונות נוגדות חמצון, אנטי דלקתיות, ריפוי פצעים, הגנה על הכבד ועיכוב חלוקות תאים. לאור תכונות פרמקולוגיות אלו האשל עשוי לשמש בעתיד הקרוב כמועמד לתרופה לטיפול במצבים קליניים שונים כולל סרטן. עם זאת, טרם סופקו ראיות קליניות התומכות ביתרונות הבריאותיים של צמחים אלה.
 |
|
 |
|
תמונה 1. אשל הפרקים |
|
תמונה 2. אשל היאור ועליו עפצים |
|
|
 |
|
תמונה 3. אשל היאור - פריחה |
|
תמונה 4. אשל מרובע - פריחה |
מקורות עיקריים:
"מחקר במדרשה - מרכז בינתחומי ללימודי נגב מדרשת שדה בוקר", "האשל".
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "אשל היאור".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
