|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
אל תרא יין כי יתאדם – גפן היין
|
 |
 |
|
| תמונה 1. גפן - זן קברנה סובניון צילם: BerndtF | תמונה 2. גפן - זן שרדונה צילם: Swallowtail |
הרחבה
גפן היין (Vitis vinifera) היא מין בסוג גפן (Vitis) שתפוצתו הטבעית משתרעת על פני האיזור הים-תיכוני, אירופה המרכזית ודרום מערב אסיה ממרוקו ופורטוגל צפונה לדרום גרמניה ומזרחה לצפון אירן. כיום קיימים בין 5,000 ל – 10,000 זנים של גפן היין אך רק למעטים מהם יש חשיבות מסחרית לייצור יין וענבי מאכל. מוצא גפן היין הוא במין גפן בר (V. vinifera subsp. Sylvestris) שבויתה כבר לפני אלפי שנים. בעבר סברו שמוצאה של הגפן בקדמת אסיה, אולם בחפירות ארכיאולוגיות התברר כי כבר בזמנים פריהיסטוריים גידלו את הגפן באזורים שונים בעולם, וייתכן שלגפן התרבותית היו אזורי מוצא אחדים. גפן הבר היא מין מטפס בעלת תפוצה מקוטעת המתפרשת על עצים לאורך גדות נחלים. בארץ אין היא גדלה. בניגוד לגפן התרבותית שפרחיה דו-מיניים (אנדרוגיניים) הרי שגפן הבר היא דו-ביתית (פרחי הזכר ופרחי הנקבה נמצאים על פרטים שונים).
היינות הלבנים כמו שרדונה, ריזלינג וסובניון בלאנש התפתחו בזכות מוטציה גנטית מקרית שאירעה, לדעת חוקרים אוסטרליים(2), לפני למעלה מ- 3000 שנה. עד מחקר זה היה ידוע שמוצא הזנים הלבנים הוא בזן אדום או שחור כלשהו בנקודת זמן מסויימת אך לא היה ידוע כיצד. במחקר התברר שצבע זגי הענבים מבוקר על ידי שני גנים ( VvMYBA1 , VvMYBA2). שני הגנים מסוגלים לבקר את הצבע על ידי "הדלקת" ייצור מולקולות אנתוציאנין הגורמות לצבע האדום. בענבים לבנים שני גנים אלו "כבויים" כתוצאה משתי מוטציות נפרדות. על מנת שהגפנים יפתחו ענבים לבנים שני הגנים צריכים להיות במצב "כבוי" וההסתברות לכך שהדבר יתרחש נמוכה ביותר אך עובדה שהיא קרתה. לא ברור בדיוק מתי מוטציות אלו התרחשו אך מתוך בדיקת עקבות יין בצלוחיות בקברי מלכי מצרים העתיקה התברר שהדבר קדום לתקופתו של תות-ענח'-אמון. החוקרים בדקו יותר מ – 55 זני ענבים לבנים מאזורים שונים בעולם וכולם הכילו את שתי מוטציות אלו. הדבר מעיד על כך שלכל זנים אלו אב מוצא משותף.
ההנחה שזני הענבים המקוריים היו בצבע אדום או שחור מבוססת בין השאר גם על השוואה לצבעם של ענבי הבר. כצמח מטפס גם לגפן הבר פירות קטנים בצבע אדום עד שחור. מבנה זה דומה לקיים במטפסים רבים נוספים (ראו תמונות). למטפסים וגם לצמחים טפילים ורוב עצי החורש יש פירות קטנים בצבע אדום או שחור כהתאמה לדרך הפצתם. צמחים מקבוצה זו תלויים בעצים עליהם יטפסו או יטפלו ולכן עליהם לנבוט מתחתם. הדרך להשיג את מטרה זו היא להבטיח שמפיצי פירותיהם תהיינה צפורים שתלשלשנה את זרעיהם מתחת לעצים עליהם הן נחות. על מנת להבטיח שאכן הפירות יופצו על ידי צפורים עליהם להיות בגודל המתאים למפתח המקור ובצבע הבולט לעיני צפורים. ניתן לראות שפירות מטפסים וטפילים ברך כלל בגודל קטן ובצבעים אדומים או שחורים. מעניין לציין שמדובר בצמחים ממשפחות שונות שהותאמו לתנאי הסביבה באופן דומה. חשוב לזכור שגודל ענבי גפן הבר אכן קטן מהענבים המוכרים לנו היום שגדל במהלך ביותם.
.jpg) |
.jpg) |
|
| תמונה 3. קיסוסית קוצנית מטפס | תמונה 4. עצבונית החורש - מטפס |
.jpg) |
.jpg) |
|
| תמונה 5. שבטן לבן - טפיל | תמונה 6. אלה - צמח חורש |
.jpg) |
.jpg) |
|
| תמונה 7. בר-זית בינוני - צמח חורש | תמונה 8. יסמין שיחני - צמח חורש |
.jpg) |
.jpg) |
|
| תמונה 9. פואה מצויה - מטפס | תמונה 10. פטל קדוש - צמח גדות נחלים |
(1) פירוש: אמר מר עוקבא: האי מאן דשתי טיליא חיורא [מי ששותה יין רע לבן] אחזתו (תוקפת אותו) ויתק [חולשה]. אמר רב חסדא: שיתין מיני חמרא הוו [שישים מיני יין הם], מעליא דכולהו [המעולה שבהם] סומקא ריחתנא [יין אדום ריחני], גריעא דכולהו טיליא חיורא [הגרוע שבכולם יין לבן גרוע].
(2) A. R. Walker et al, 2007, 'White grapes arose through the mutation of two similar and adjacent regulatory genes', le in The Plant Journal, 49(5):772-85 • 2007
לעיון נוסף:
This P. et al 2006, 'Historical origins and genetic diversity of wine grapes'. Trends Genet., 22(9):511-9.
Terral J-F, 2010, 'Evolution and history of grapevine (Vitis vinifera) under domestication: new morphometric perspectives to understand seed domestication syndrome and reveal origins of ancient European cultivars'. Ann Bot., 105(3): 443–455.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.