גזייתא נינהו דשמטי סוסיא ואתו דברי להו [מן הסמטאות הם, מן השבילים הסמוכים לישוב הוא שנשמטים סוסיהם לתוך הישוב והם באים ומנהיגים אותם], אבל כרגיל אינם מהלכים בישוב.

אמר ליה [לו] רב לרב אסי: לא תדור במתא דלא צניף בה סוסיא ולא נבח בה כלבא [אל תגור בעיר שלא צוהל בה סוס ולא נובח בה כלב], ששניהם חשובים לצורך שמירה והגנה. ואל תדור בעיר דריש מתא אסיא [שראש העיר רופא], כיון שהוא עסוק בעבודתו אינו עוסק בצרכי העיר, ולא תנסיב תרתי [ואל תשא שתי נשים], שעלולות להזיק לך בעצה משותפת. אי נסבת תרתי נסיב תלת [ואם בכל זאת נשאת שתים שא שלישית], שאף אם תגענה שתים מהן להסכמה שיש בה כדי להזיק לך, הרי השלישית תגלה את אוזניך ותינצל.

אמר ליה [לו] רב לרב כהנא: הפוך בנבילתא ולא תיפוך במילי [מוטב שתהפוך בנבילה ולא תהפוך בדברים], לשנות מה שהבטחת. וכן: פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא, ולא תימא "כהנא אנא, וגברא רבא אנא, וסניא בי מלתא" [פשוט עור הנבילה בשוק וקח שכר, ואל תאמר: "כהן אני, ואדם גדול אני, ומאוס עלי הדבר"], כלומר, שיש לאדם לעסוק במלאכה, אפילו היא בזויה, ובלבד שלא יזדקק לבריות. ועוד: סלקת לאיגרא [אם עולה אתה לגג] — שירותך בהדך [מזונך אתך], שלעולם יהיו מזונותיו של אדם עמו אפילו יוצא לדרך קצרה. מאה קרי במתא בזוזא [אם מאה דלעות בעיר במחיר זוז] — תותי כנפיך ניהוו [תחת כנפיך יהיו], ולא יזלזל בדבר מאכל אפילו כשהוא זול, אלא ידאג שתמיד יהיה לו מזונות בביתו.

אמר ליה [לו] רב לחייא בריה [בנו]: לא תשתי סמא [אל תתרגל לשתות סמי רפואה], שמא תעשה שתייתך להרגל, שאינך יכול לסור ממנו. ולא תשוור ניגרא [ואל תקפוץ מעבר לתעלה] שלא תתאמץ לפסוע פסיעה גסה שעלולה היא לפגוע בבריאותך. ולא תעקר ככא [ואל תעקור שן] אלא רפאנה ככל האפשר. ולא תקנא בחיויא [ואל תתגרה בנחש] המצוי בביתך, להשתדל להורגו ולהבריחו, ולא תקנא בארמאה [ואל תתגרה בגוי], משום סכנה.

ומעין זה: תנו רבנן [שנו חכמים]: שלשה אין מתקנאין בהן כלומר מוטב שלא לעשות קטטה עמם. ואלו הן: גוי קטן, ונחש קטן, ותלמיד חכם קטן, מאי טעמא [מה טעם] — דמלכותייהו אחורי אודנייהו קאי [שמלכותם אחרי אזניהם עומדת], כלומר, בזמן מסויים יגדלו ויתחזקו ואז יתנקמו על שהציק להם תחילה.

אמר ליה [לו] רב לאיבו בריה [בנו]: טרחי בך בשמעתא ולא מסתייע מילתא [טרחתי בך בלימוד ההלכה ולא הצליח הדבר], שלא נעשית גדול בתורה. תא אגמרך מילי דעלמא [בוא ואלמדך דברי, דרכי, העולם]. אדחלא אכרעיך [בעוד חול הדרך על רגליך], כלומר, מיד בבואך מן הדרך — זבינך זבין [את סחורתך מכור] ואל תמתין, שמא ירד המחיר. וכן: כל מילי זבין ותחרט [על כל דבר שתמכור תוכל להתחרט מסיבה כלשהי] — בר מחמרא דזבין ולא תחרט [חוץ מיין שתמכור ולא תתחרט], שהרי עלול הוא להחמיץ ולהפסד לגמרי ויתכן שבמכירתך הצלת את ממונך.

ועוד: שרי כיסיך, פתח שקיך [קודם התר את כיסך לקבל את כסף התמורה ורק אחר כך פתח את שקך לתת סחורה תמורתו], ובכך תהיה בטוח בקבלת התמורה. קבא מארעא ולא כורא מאיגרא [טוב להרויח קב אחד מהקרקע ולא כור שמרובה פי מאה ושמונים מהגג] כלומר, עדיף שתרויח מעט ממסחר במקום קרוב ובטוח מאשר תתאווה לריווח מרובה במקום רחוק שאינו בטוח.

תמרא בחלוזך [אם יש תמרים במחסנך] — לבית סודנא רהיט [אל בית עושה השיכר תרוץ] למכרם לו, ואל תעכבם אצלך, שבתוך כך עלולים הם להפסד. ושואלים: ועד כמה, עד איזו כמות של תמרים יכול אדם לשמור בידו בלא למוכרם? אמר רבא: עד תלתא סאה [עד שלוש סאין]. אמר רב פפא: אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי [אם לא שהייתי מטיל, יצרן, שיכר, לא הייתי מתעשר]. איכא דאמרי [יש שאומרים] שאמר זאת רב חסדא: אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי [אם לא שהייתי מטיל מייצר שיכר לא הייתי מתעשר]. ושואלים: מאי [מה] פירוש השם "סודנא" שקוראים לעושה השיכר? אמר רב חסדא: סוד נאה, וגמילות חסדים עצה טובה היא זו להרויח כספים, והיא דרך לגמילות חסדים. ועוד עצות בדרכי החיים.

אמר רב פפא: כל אגב [כל דבר שהוא בקנין אגב] וכן כל שטר קנין או התחייבות אחר, אף שלפי הדין שלך הוא — עדיין גביא בעי [עדיין צריך גבייה]. כל אשראי שנותנים סחורה בהלוואה — ספק אתי ספק לא אתי [ספק יבוא ספק לא יבוא]. ודאתי [והבא] — מעות רעות נינהו [כסף רע הם] שיש טורח בגבייתו ואינו מגיע בזמנו.

שלשה דברים אמר ר' יוחנן משום אנשי ירושלים: כשאתה יוצא למלחמה — אל תצא בראשונה, אלא תצא באחרונה, כדי שאם ינוצחו במלחמה ותצטרך לנוס על נפשך שתכנס בראשונה לעיר. ועשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, והוי משתדל, כלומר מצטרף ומתחבר עם מי שהשעה משחקת לו שרואים שהוא מצליח במעשיו.

אמר רב: שלשה דברים אמר ר' יהושע בן לוי משום אנשי ירושלים: אל תרבה בגנות לעשות דברים במקומות גלויים משום מעשה שהיה בדוד ובת שבע. בתך בגרה — שחרר אפילו עבדך הכנעני ותן לה כבעל ואל תניח לבתך הבוגרת לחפש בעל לעצמה. והוי זהיר באשתך מחתנה הראשון שהיא מחבבתו ביותר. מאי טעמא [מה טעמו של דבר]? רב חסדא אמר: משום ערוה, רב כהנא אמר: משום ממון שעלולה לתת לו את ממונך ולהפסידך. ומעירים: הא והא איתנהו [זה וזה ישנם] עלולים להיות, ומוטב שיזהר.

אמר ר' יוחנן: שלשה הם מנוחלי העולם הבא. אלו הן: הדר בארץ ישראל, והמגדל בניו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבתות. ושואלים: מאי היא [מה הוא מה חשיבותו] של זה המבדיל על היין? ומשיבים: דמשייר מקידושא לאבדלתא [שמשייר מן הקידוש להבדלה] שיש לו רק מעט בביתו, ואינו שותה כל השבת אלא משיירו לצורך מצוה.

אמר ר' יוחנן: שלשה מכריז עליהן הקדוש ברוך הוא בכל יום משום שהם נדירים וחשובים, על רווק הדר בכרך ואינו חוטא בנשים, ועל עני המחזיר אבידה לבעליה אף כי הוא דחוק בממון, ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה ואינו מפרסם מעשיו. מסופר: רב ספרא רווק הדר בכרך הוה [היה]