|
טקסט הדף מנוקד
זֶה הַדָּבָר חָכָם מַתִּיר וְאֵין בַּעַל מַתִּיר תַּנְיָא אִידַּךְ זֶה הַדָּבָר בַּעַל מֵפֵר וְאֵין חָכָם מֵפֵר שֶׁיָּכוֹל וּמָה בַּעַל שֶׁאֵין מַתִּיר מֵפֵר חָכָם שֶׁמַּתִּיר אֵינוֹ דִּין שֶׁמֵּפֵר תַּלְמוּד לוֹמַר זֶה הַדָּבָר בַּעַל מֵפֵר וְאֵין חָכָם מֵפֵר
נֶאֱמַר כָּאן זֶה הַדָּבָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן זֶה הַדָּבָר בִּשְׁחוּטֵי חוּץ מָה בִּשְׁחוּטֵי חוּץ אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכׇל יִשְׂרָאֵל אַף פָּרָשַׁת נְדָרִים אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכׇל יִשְׂרָאֵל וּמָה כָּאן רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת אַף לְהַלָּן רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת בְּפָרָשַׁת נְדָרִים לְמַאי הִלְכְתָא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב לְהַכְשִׁיר שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת וְהָא רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת כְּתִיב אָמַר רַב חִסְדָּא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן בְּיָחִיד מוּמְחֶה רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת בִּשְׁחוּטֵי חוּץ לְמַאי הִלְכְתָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שְׁאֵלָה בְּהֶקְדֵּשׁ לְבֵית שַׁמַּאי דְּאָמַר אֵין שְׁאֵלָה בְּהֶקְדֵּשׁ רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת דִּכְתִיב בִּשְׁחוּטֵי חוּץ לְמַאי הִלְכְתָא בֵּית שַׁמַּאי לֵית לְהוּ גְּזֵירָה שָׁוָה זֶה הַדָּבָר בְּפָרָשַׁת נְדָרִים לְמַאי כְּתִיב לוֹמַר חָכָם מַתִּיר וְאֵין בַּעַל מַתִּיר בַּעַל מֵפֵר וְאֵין חָכָם מֵפֵר זֶה הַדָּבָר בִּשְׁחוּטֵי חוּץ לְמַאי כְּתִיב לוֹמַר עַל הַשְּׁחִיטָה חַיָּיב וְאֵין חַיָּיב עַל הַמְּלִיקָה אֶלָּא לְבֵית שַׁמַּאי לְהַכְשִׁיר שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת מְנָלַן נָפְקָא לְהוּ מִדְּרַב אַסִּי בַּר נָתָן דִּכְתִיב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מוֹעֲדֵי נֶאֶמְרוּ וְלֹא נֶאֶמְרָה שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית עִמָּהֶן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר מוֹעֲדֵי נֶאֶמְרוּ וְלֹא נֶאֱמַר פָּרָשַׁת נְדָרִים עִמָּהֶן רַב אַסִּי בַּר נָתָן קַשְׁיָא לֵיהּ הָא מַתְנִיתָא אֲתָא לִנְהַרְדְּעָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ אֲתָא אַבָּתְרֵיהּ לְמָחוֹזָא אֲמַר לֵיהּ מוֹעֲדֵי ה' נֶאֶמְרוּ וְלֹא נֶאֶמְרָה שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית עִמָּהֶן וְהָא כְּתִיב שַׁבָּת עִמָּהֶן וְתוּ מוֹעֲדֵי ה' נֶאֶמְרוּ וְלֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת נְדָרִים עִמָּהֶן וְהָא מִסִּיטְרָא כְּתִיבָא אֲמַר לֵיהּ הָכִי קָתָנֵי רש"י
זה הדבר אשר צוה ה'. דברים ככתבן דאין בעל מתיר דכתיב אם הפר יפר אותם אישה: ת''ל זה הדבר. ואי אפשר לשנות בדבר וחכם מתיר כדכתיב אלה ראשי המטות וכתיב לא יחל דברו אבל ראשי המטות מוחלין לו ומסיים הברייתא נאמר כאן כו' ונאמר בשחוטי חוץ מה להלן דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל דכולהו מיחייבי משום שחוטי חוץ: אף בפרשת נדירים כו'. ולקמן מפרש. למאי הלכתא: להכשיר ג' הדיוטות. בהפרת נדרים דאהרן חד ובניו חד וכל ישראל הרי תלתא ומדכתיב בהו כל ישראל שמע מינה להכשיר שלשה הדיוטות: והא ראשי המטות כתיב. בהפרת נדרים דמשמע מומחין: [ביחיד מומחה]. להכשיר בהן יחיד מומחה לרבים: ראשי המטות בשחוטי חוץ למאי הלכתא. דהא אקשינן להו להפרת נדרים: לומר שיש שאלה בהקדש. דפרשת שחוטי חוץ שייכא לגבי הקדש וקמ''ל ראשי המטות דנשאלין עליו דהקדש טעות אינו הקדש: אין שאלה בהקדש. דהקדש טעות הוי הקדש: ב''ש לית להו ג''ש. ולא הוה כתיב ראשי המטות בשחוטי חוץ דלא גמרינן ג''ש: וקא מקשינן לב''ש למאי הלכתא כתיב זה הדבר בשחוטי חוץ: ואינו חייב על המליקה. שאם מלק עוף בחוץ אינו חייב: והכתיב שבת עמהן. בסמוך לאותו פסוק וידבר משה את מועדי ה' בפרשת אמור אל הכהנים וכתיב לעיל מינה מלבד שבתות ה' ונו': והא. פרשת נדרים: מסיטרא כתיבא. בצד אותה הפרשה דפנחס כתיב פרשת נדרים:
תוספותאין תוס' לעמוד זה ר"ן הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|