היתר תשלום תמורת זמן או דבר שאסור ליטול שכר עבורו, או שאסור לקנותו או למוכרו, באופן שהתשלום בעד זמן או דבר האיסור כלול ומצורף יחד עם תשלום בעד זמן או דבר היתר בסכום כללי אחד, או באופן שהכסף בעד זמן או דבר האיסור מוכנס ומובלע בכסף שבעד זמן או דבר ההיתר, והתשלום הינו בעד דבר ההיתר בלבד.
לדוגמא: הקונה אתרוג, הקדוש בקדושת שביעית, ולולב חולין, יכול לשלם תמורת הלולב מחיר שמובלע בו מחירו של האתרוג. בדרך זו, אין כסף הקונה נתפס בקדושת שביעית, ולכן גם אין איסור למסור כסף זה לעם הארץ*.
דוגמא נוספת: למרות שאסור ליטול "שכר שבת", אפילו על דברים שמותר לעשותם בשבת, מכל מקום כאשר התשלום בעד יום השבת כלול ומצורף יחד עם התשלום שבעד ימות החול בסכום כללי אחד - מותר.
----------
* התנאי להבלעה הוא שהחפץ שבעבורו משלמים, אכן יהיה דבר שימושי שרגילים לשלם בעבורו. לכן, למשל, אין להבליע מחיר שמן שביעית בתשלום עבור בקבוק פלסטיק שאינו בר החזרה.
יש סוברים שקנייה בהבלעה פוטרת גם את איסור סחורה בפירות שביעית, מכיון שהפירות ניתנו כביכול במתנה; אך יש אומרים שהבלעה אינה פוטרת אלא את בעיית "מסירת דמי שביעית לעם הארץ", אך לא את איסור סחורה והפקת רווחים מפירות שביעית.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)