א. הולכת דם הקרבנות למזבח לשם זריקתו על גבי המזבח;
ב. הולכת קומץ המנחה למזבח לשם הקטרתו על גבי המזבח;
ג. הולכת הקטורת ביום הכיפורים מן העזרה לקודש הקדשים לשם הקטרתה*, וכן הולכת המחתה עם הגחלים (ביום הכיפורים), שעליהם יקטירו את הקטורת;
ד. הולכת אברי העולה לכבש המזבח, וכן הולכת אימורי שאר הקרבנות למזבח.
----------
* יש אומרים, כי אף הולכת הקטורת בכל יום מן העזרה להיכל לשם הקטרתה על גבי מזבח הזהב, היא עבודה (ראה: פירוש הרא"ש למסכת תמיד פ"ה מ"ה, ופירוש הראב"ד שם); ויש סוברים, שאין הולכת הקטורת בכל יום נחשבת לעבודה, וגם אם הקטורת הגיעה למזבח הזהב שלא על ידי הולכה, הרי היא כשרה. טעמם הוא, לפי שלגבי הקטורת של יום הכיפורים כתוב לשון הבאה, שנאמר: "ולקח מלא המחתה גחלי אש... ומלא חפניו קטרת... והביא מבית לפרכת", משום כך נחשבת היא לעבודה, לעומת זאת בקטורת שבכל יום לא נאמר לשון הבאה ועל כן אין היא נחשבת לעבודה (חידושי ר"ח הלוי תמידין ומוספין פ"ג ה"ד).
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)