פסק הלכה, שלא כפי הדין הנוהג תמיד, שנקבע לזמן מוגבל, בשל נסיבות מיוחדות.
למשל, מסופר בגמרא: מעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי היוונים, והביאוהו לבית דין וסקלוהו. ואף על פי שעבר רק על איסור דרבנן, ראו בית דין שהשעה צריכה לכך, מפני שהיו העם פרוצים בעבירות.
עוד מסופר: מעשה ברבי שמעון בן שטח שתלה שמונים נשים ביום אחד. ואף על פי שלא היתה התראה ולא דרישה וחקירה ואף לא עדות ברורה, מכל מקום עשה כן רבי שמעון בן שטח, משום שהיתה אותה שעה צריכה לכך.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)