ראשי תיבות: זה בורר לו דיין אחד. לצד האפשרות של הליכה לבית דין של שלושה, כדי לדון דיני ממונות, ישנה גם אפשרות להרכיב בית דין שידון דיני ממונות. כיצד? כל צד בורר לו דיין אחד הנאמן עליו, ושני הדיינים שנבחרו בוררים בדיין שלישי הנאמן עליהם, ושלושתם דנים את הדין.
הלכה היא, שבית דין של שלושה, ואפילו הדיוטות, יכולים לכפות על הנתבע שיבוא לדון בפניהם עם התובע. ברם, יש והנתבע רשאי לומר שאינו רוצה להתדיין בפני דיינים אלה אלא בפני אחרים, וכגון שבית הדין, שהתובע הגיש לו את תביעתו, אינו קבוע בעיר, או שיש בעיר בתי דין אחרים, או משום שהדיינים אינם מומחים; וכדי שיהיו הדיינים מוסכמים על שני הצדדים, קבעו חכמים, שהתובע יברור לו דיין אחד, והנתבע יברור לו דיין אחד, ושני הדיינים שנבחרו על ידי בעלי הדין יבררו להם את הדיין השלישי.
הגמרא ממליצה על דרך זו של הרכבת בית דין, ואומרת: "מתוך שזה בורר לו דיין אחד, וזה בורר לו דיין אחד, ושניהם בוררין להם עוד אחד - יצא הדין לאמיתו".
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)