א. קרבן שבעליו הביאו בטרם עשה תשובה על החטא שקרבנו בא עליו; ב. קרבן שהביאו מומר לכל התורה או מומר לעבודה זרה; ג. תפילה שאדם מתפלל במקום או באופן שאסור לו להתפלל, כגון המתפלל על יד צואה, או המתפלל כשהוא נצרך לנקביו או כשהוא שיכור.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)