1. קדושה מהותית פנימית של הארץ מפאת השכינה (הקב"ה) השורה בה. ארץ-ישראל נתקדשה בקדושה זו מרגע בריאתה, ויש הסוברים שזה החל מרגע נתינתה לאבות, ואין היא בטלה לעולם.
2. קדושה הבאה לארץ-ישראל על ידי עם ישראל, והיא הגורמת לחיובה במצוות התלויות בארץ, כמפורט להלן:
א. קדושה ראשונה - הקדושה שקידש יהושע בן נון את ארץ-ישראל על ידי כיבושה במלחמה. קדושה זו בטלה עם חורבן בית המקדש הראשון והיציאה לגלות בבל.
ב. קדושה שניה - הקדושה שקידש עזרא הסופר את ארץ-ישראל בראשית ימי בית המקדש השני, על ידי חזקה והתיישבות בארץ. יש הסוברים, שקדושה זו לא פסקה והיא קיימת גם כיום.
ג. קדושה שלישית - הקדושה שתתקדש ארץ-ישראל לעתיד לבוא.
(כתב: הרב שמואל כ"ץ)