הנוסח שאומרים שליח הציבור והקהל בחזרת הש"ץ עם סיומה של ברכת "מחיה המתים", שבו מקדשים את השם באמירת: "קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות מלוא כל הארץ כבודו", "ברוך כבוד ה' ממקומו" ו"ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה".
בעת אמירת "קדושה" עלינו לכוון שאנו מוכנים לקדש את שם ה' ולקיים את דברי הפסוק (ויקרא כב, לב): "ונקדשתי בתוך בני ישראל". בזכות אמירת "קדושה" ה' משרה עלינו את קדושתו. מובא בספרים, שאמירת קדושה כהלכתה גורמת לשמחה גדולה לפני ה'.
בעת אמירת "קדושה" עומדים ברגליים צמודות, כמו שעומדים בעת תפילת שמונה עשרה. בשעה שאומרים קדושה יש לשאת את העיניים למרום. על האדם להרים את עקביו וגופו כלפי מעלה בשעה שהוא אומר את הפסוקים: "קדוש, קדוש, קדוש...", "ברוך כבוד ה' ממקומו" ו"ימלוך ה' לעולם...".
מי שאמר כבר קדושה ואחר כך נכנס לבית הכנסת ושמע שהציבור אומרים קדושה, עליו לענות עמהם.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)