מי שהשתמש בנכסי חברו, ללא שחברו מחה על כך, אין חברו יכול למונעו מלהמשיך ולהשתמש.
לדוגמא: אדם שפתח חלון לחצר חברו, או שהוציא זיז לאויר חצר חברו, או שהעמיד בחצר חברו תנור או רחיים או כיריים, או שהיה מגדל תרנגולים בחצר חברו (ראה: רשב"ם, ריטב"א ומאירי בבא בתרא נז, א), וראהו בעל החצר ושתק, יש לו חזקה, ואין בעל החצר יכול לסלקו מהשתמשותו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)