דבר האסור, שיש לו היתר בזמן אחר או באופן אחר, אינו בטל בתערובת של היתר, אפילו אם ההיתר הוא פי אלף כנגדו.
דבר שיש לו מתירין יתכן בארבעה אופנים:
א. דבר האסור עכשיו ויהא מותר לאחר זמן, כגון: ביצה שנולדה ביום טוב או בשבת, שאסורה היא רק ביום שנולדה ואילו למחרת היא תהיה מותרת.
ב. דבר האסור כמות שהוא ויהא מותר על ידי פעולה מסויימת, כגון: טבל, שאפשר להתירו באכילה על ידי הפרשת תרומות ומעשרות.
ג. דבר האסור במקום מסויים ומותר במקום אחר, כגון: דבר שקנה שביתה ביום טוב במקום בעליו, ואסור להוליכו מחוץ לתחומו, שאפשר לטלטלו באותו התחום שקנה שביתה.
ד. דבר האסור בשימוש מסויים ומותר בשימוש אחר, כגון: פת שנאפתה עם צלי בתנור ויש בה ריח בשר, שיש לה היתר לאוכלה לבדה או לאוכלה עם בשר.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)