עשיית מלאכה בשינוי.
בדיני שבת: אין אדם חייב על עשיית מלאכה בשבת, אלא אם כן עשה אותה באופן שרגילים לעשותה, אך אם עשה אותה בשינוי מן הדרך הרגילה - פטור. בהלכות שבת נאמר הכלל: "מלאכת מחשבת אסרה תורה", ולכן נאסרה רק עשיית מלאכה בדרך הרגילה, אבל העושה מלאכה בשינוי - כלאחר יד, אין המלאכה נחשבת "מלאכת מחשבת", ופטור.
אמנם, מדרבנן נאסרה גם עשיית מלאכה בשינוי, מחמת דמיונה למלאכה כדרכה.
לדוגמא: הנוטל שערו או ציפורניו במספריים - חייב, אך התולשם בידו - פטור, כי שינה מעשהו מן הדרך הרגילה, אך אסור לעשות כן מדרבנן.
דוגמא נוספת: הכותב ביד ימין, והוא אינו איטר יד - חייב, אך אם כתב ביד שמאל - פטור, כי אין דרך בני אדם שאינם איטרים לכתוב ביד שמאל, אבל אסור לעשות כן מדרבנן.
בדיני שביעית: מאחר ובשביעית לא נאמר "מלאכת מחשבת", על כן שינוי בדרך העשייה אינו מועיל לפטור את העושה, וגם חרישה או זריעה, למשל, שנעשו בשינוי, כלאחר יד, כגון במרפק, אסורות מן התורה בשביעית.
שינוי הותר גם בשביעית, בדרך כלל, כאשר השינוי נעשה בנפעל, כלומר: כאשר מן המלאכה מתקבלות תוצאות שהן שונות מן התוצאות המתקבלות כאשר המלאכה נעשית בדרך המקובלת (ראה: "אגלי טל" בפתיחה).
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)