|
כל שיש לו קצבה מן התורה, שווה בכל אדם כל תשלום ששיעורו קצוב בתורה (כגון "שלושים שקלים" בשור שהמית עבד כנעני, וכן "מאה כסף" במוציא שם רע, וכיוצא בהם), אין מבדילים בו בין אדם לאדם, אלא כל אדם שווה בו. להבדיל מן דמי בושת, דמי פגם וכיוצא בהם, שאינם שווים בכל אדם. |
