יום חג נוסף, שנהוג בחוץ לארץ, לאחר כל יום טוב מהתורה (חוץ מיום הכיפורים).
בזמן שהיתה סנהדרין, קידשו את החודש על פי ראיית הלבנה.
בני המקומות הרחוקים מארץ ישראל, שלא ידעו מתי הסנהדרין החליטה לקדש את החודש (כי אליהם לא הגיעו שלוחי בית הדין, אשר בישרו על קידוש החודש בירושלים ועל תאריך החג הקרב), עשו מספק שני ימים טובים (בגלל הספק אם החודש שעבר היה חסר - בן 29 ימים, או מלא - בן 30 יום).
כיום, כל היהודים בחוץ לארץ נוהגים בכך, כדי להחזיק במנהג אבותיהם.
(כתב: הרב שמואל כ"ץ)