הקונה חפץ או בעל חיים מחברו, כל זמן שלא משך אותו - או הגביהו או נמסר לידו - למרות שכבר שילם את תמורתו, לא קנאו, וכל אחד מהם רשאי לחזור בו. אבל משמשך הקונה את מקחו, למרות שעדיין לא שילם את תמורתו - קנאו, ואין אחד מהם יכול לחזור בו*.
----------
* ונחלקו אמוראים בגמרא (ב"מ מז, ב): לדעת ריש לקיש, קניין משיכה הוא מן התורה, שנאמר (ויקרא כה, יד): "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך" - דבר הנקנה מיד ליד. ולדעת רבי יוחנן, מן התורה מעות קונות, ומשנתן הקונה למוכר את דמי הסחורה - קנה אותה, ואין אחד מהם יכול לחזור בו, אלא שחכמים תיקנו שתהא משיכה קונה ולא יהיו מעות קונות, מחשש שאם יתן הקונה למוכר את דמי הסחורה שקנה, ויניחנה בבית המוכר, ותפרוץ שריפה בשכונת המוכר או יארע אונס אחר, לא יטרח המוכר להציל את סחורתו של חברו המונחת אצלו, מאחר שכבר היא אינה שלו, משום כך תיקנו חכמים, שכל זמן שלא משך הקונה את מקחו, עדיין הוא ברשותו ובאחריותו של המוכר, כדי שישתדל להצילו. הלכה כרבי יוחנן.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)