מעיין שמימיו מקולקלים, כגון שהם מלוחים או חמים, להבדיל מן "מים חיים" שהם מי מעיין זכים ויפים לשתייה.
"מים מוכים" - פסולים לקידוש מי חטאת ולטבילת זבים ולטהרת מצורע בציפורים, לפי שבאלה צריך "מים חיים", כמפורש בתורה (ויקרא יד, ה - ו; טו, יג; במדבר יט, יז).
ברם, גדולה מעלתם של "מים מוכים", לעניין טבילת שאר טמאים, מן "המקווה", שהמקווה אינו מטהר אלא בזמן שמימיו מכונסים במקום אחד ואינם זוחלים, ואילו "מים מוכים" דינם כ"מים חיים" המטהרים אף כשהם זוחלים ונגררים על גבי הקרקע.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)