סולת ויין הבאים עם קרבנות עולה (של בהמה), או עם קרבנות שלמים, בין שהם קרבנות יחיד ובין שהם קרבנות ציבור, ועם חטאת ואשם של מצורע. (שאר החטאות והאשמות, וכן בכור ומעשר ופסח, וכל קרבנות העופות - אינם טעונים "מנחת נסכים").
"מנחת נסכים" באה מסולת בלולה בשמן זית, כפי השיעור המפורש בתורה (במדבר טו, ד - י), וכולה נשרפת על גבי המזבח.
מנחה זו נקראת "מנחת נסכים", לפי שמביאים עם המנחה "יין לנסך", כפי השיעור המפורש בתורה (שם), שאותו מנסכים על גבי המזבח.
יש שקוראים למנחה כולה - לסולת וליין - בשם "נסכים" בלבד.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)