העברת הקדושה שחלה על עייר שנולד ראשון לאמו - לשה או לכסף.
את הזכר הראשון שממליטה האתון, חייבים לפדות ולתת את הפדיון לכהן. לאחר הפדיון, אין קדושה לא בעייר ולא בפדיונו, אלא שהפדיון - ממונו של כהן הוא. אם אין בעל העייר רוצה לפדותו - עורף את ראשו וקוברו.
מצות פדיית פטר חמור קודמת למצות עריפתו, שנאמר: "וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו", הרי שישנה עדיפות לפדותו, אלא שאם אינו רוצה לפדותו, מצוה לערוף את ראשו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)