לשם הצלת אדם מסכנה העלולה לקפח את חייו - מחללים את קדושת השבת.
שבת - ככל מצוות התורה (פרט לעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) - נידחית מפני סכנת נפשות, ואפילו ספק סכנה דוחה את השבת. לכן, למשל, חולה שיש בו אפילו ספק סכנה - מחללים עליו את השבת.
וכך מובא ברמב"ם על פיקוח נפש בשבת: "ואסור להתמהמה בחילול שבת לחולה שיש בו סכנה, שנאמר: 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם' - ולא שימות בהם. הא למדת, שאין משפטי התורה נקמה בעולם, אלא רחמים וחסד ושלום בעולם. ואלו המינים שאומרים שזה חילול שבת, ואסור, עליהם הכתוב אומר: גם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (רמב"ם הלכות שבת פ"ב, ה"ג).
אם אומרים לאדם לחלל שבת, ואם לאו - ייהרג, יחלל את השבת ואל ייהרג, שגם זה בכלל פיקוח נפש הוא (אלא אם כן מטרתם בכך להעבירו על דתו. ראה על כך בערך: "קידוש ה'"; "חילול ה'").
מותר לחלל שבת, גם כדי להציל אדם מישראל מידי אנשים המאלצים אותו להמיר את דתו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)