כינוי ל- 5 דורות של חכמים הנזכרים במשנה, שחיו בארץ-ישראל מסוף תקופת הזוגות ועד עריכת המשנה (ג' תתק"ס - 200 לסה"נ) (תנא = שונה, מלמד, מוסר).
תנא קמא - התנא הראשון, שדבריו מובאים בתחילת המשנה, ללא הזכרת שמו במפורש (בדרך כלל הוא רבי מאיר), ואחריהם מובאת דעתו של החולק עליו.
(כתב: הרב שמואל כ"ץ)