"שבות שאין בו מעשה" הוא: לומר לנכרי בשבת לעשות מלאכה האסורה מדרבנן, ו"שבות שיש בו מעשה" הוא: לומר לנכרי בשבת לעשות מלאכה האסורה מן התורה.
ויש מפרשים, ש"שבות שאין בו מעשה" הוא: לומר לנכרי בשבת לעשות מלאכה האסורה מדאורייתא או מדרבנן, ו"שבות שיש בו מעשה" הוא, כשהיהודי עושה בעצמו מלאכה האסורה מדרבנן.
ויש מפרשים, כי "שבות שאין בו מעשה" הוא: לומר לנכרי בשבת לעשות מלאכה שאין בה שום תיקון בגוף הדבר, כגון: הוצאה מרשות לרשות, ו"שבות שיש בו מעשה" הוא: לומר לנכרי בשבת לעשות מלאכה שיש בה תיקון בגוף הדבר, כגון: אפיה, עשיית כלי וכדומה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)