כינוי לשבת שלפני פורים, שקוראים בה בתורה את פרשת זכור.
בשבת זכור מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובספר התורה השני קוראים את פרשת זכור (דברים כה, יז - יט).
תוכנה של פרשת זכור הוא, זכירת מעשה עמלק שהמן היה מזרעו.
בחז"ל מובא, כי קטע זה נבחר לשבת זכור, משום שיש להקדים זכירה לעשייה. כידוע, היה המן בן המדתא האגגי צאצא ישיר לאגג מלך עמלק. תלייתו של המן ושל עשרת בניו הגשימה את הציווי של "מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים" (שמות יז, יד). אנו מקדימים איפוא מצות זכירה למצוה של מחה אמחה בעזרת קריאת הקטע המדבר על הציווי של "זכור" כבר בשבת שלפני פורים, שכן בפורים עצמו נתקיימה המצוה של "מחה אמחה".
הפטרת פרשת זכור היא: "פקדתי את אשר עשה עמלק וגו'" (שמואל א פרק טו). הפטרה זו מתארת את מלחמת שאול בעמלק ואת הריגת אגג מלך עמלק בידי שמואל הנביא.
מצוה מן התורה לשמוע את פרשת זכור. הקורא בתורה והשומעים יכוונו בלבם לצאת ידי חובת מצוה זו. ישנן דעות בפוסקים, כי גם נשים חייבות לשמוע את פרשת זכור.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)