אדם שקיבל על עצמו בנדר לפרוש מיין וכל משקה או מאכל המופק מגפנים, לא להסתפר ולא להיטמא למת במשך תקופה מסוימת. נזיר שנטמא בתוך ימי נזירותו סופר שבעה ימים, וביום השמיני לטהרתו מביא שני תורים או שני בני יונה אחד עולה ואחד חטאת, וכבש בן שנתו לאשם. בנוסף לכך, בסיום ימי הנזירות בטהרה מביא כבש לעולה, כבשה לחטאת, איל לשלמים ושני מיני חלות: חלות מצות ורקיקי מצות.
(כתב: הרב איתיאל בר לוי)