הגמרא מזכירה מספר פעמים חצר ורחבה ואת החילוק ביניהם.. גם חצר וגם רחבה שניהם שטחים הצמודים לבית המגורים ומוקפים מחיצות. חצר היא חצר קידמית בה היו עושים שימושים שונים כחלק מהיומיום, כגון כביסה וכד'. רחבה היא חצר אחורית בה היו מאכסנים דברים לתווך ארוך, ונחשב למקום שאין בו דיורין. בדומה למחסן או מקלט כיום.
היכן זה פוגש אותנו?
כיום לחלק מן הבתים יש חצר קדמית, וברוב הבתים החצר הקרובה ביותר לפתח הבית היא: חדר המדרגות. נחלקו הפוסקים האם חצרות אלו דינם כחצרות שהיו בעבר (ביחס להלכות עירוב חצירות, הדלקת נרות חנוכה ועוד..) או שדינם שונה. שיטת החזון איש שאין לחצרות שלנו דין חצר מכיוון שאין אנו עושים בהם שימושי דיור, אלא שימושי פנאי / נוי. 
במאמר המוסגר נזכיר שמטעם זה (ומטעמים נוספים..) אין אנו מתירים את הרחובות כיום בלחי / קורה, כפי שמובא במשנה בתחילת המסכת, משום שהגדרת מבוי הוא סמטה שיש בה שתי חצירות, ובכל חצר שני בתים - וכיון שאין לנו חצירות כבעבר, גם למבוי אין את התנאים הנדרשים כדי להתירו בלחי או קורה.
(כתב: הרב אברהם רינת)