הדשן היה נצבר על התפוח שבמרכז המזבח וכשהוא התמלא הורידו הכוהנים את הדשן מהתפוח והוציאוהו אל שפך הדשן שהיה מחוץ לעיר.
הוצאת הדשן לשפך הדשן אינה עבודה, אלא מי שרצה זכה והתנדב.
כמו כן, בתוך העזרה ישנו "בית דשן" -מקום שהיה משמש מקום לשרפת קדשי קודשים שנפסלו ואימורי קדשים קלים שנפסלו, וכך גם פרים הנשרפים שנפסלו קודם זריקה.
(כתב: הרב איתיאל בר לוי)