|
גבעון גבעון: המשכן האחרון מארבעת המשכנים שהתקיימו בארץ ישראל בטרם נבנה המקדש בירושלים. המשכן נדד בארץ ישראל בארבעה מקומות, גבעון נמנית כתחנה הרביעית והאחרונה במסעות המשכן בארץ. ואמרו חכמים, שכל המקומות שהוקם בהם המשכן היו מנחלת בנימין, וכך גם המשכן בגבעון[1]. משכן זה שימש בימי דוד, ואף שלמה הביא שם קרבנות, ככתוב: 'וילך המלך [שלמה] גבעונה לזבוח שם כי היא הבמה הגדולה. אלף עולות יעלה שלמה על המזבח ההוא'[2]. ושם נראה אליו ה'. המשכן בגבעוןהמשכן בגבעון הוקם כתוצאה מהריגת כהני נוב עיר הכהנים בידי שאול[3]. לפי המבואר במקורות העביר שמואל את המשכן לגבעון[4], שם שהה ארבעים וארבע שנה[5]. שלא כמשכן שילה שהיה עשוי אבנים ויריעות, משכן גבעון נעשה מקרשי המשכן שבמדבר, כן ניצב בו מזבח הנחושת של בצלאל, וכן המנורה והשלחן שנעשו בימי משה. כן המשיכה האש שירדה בימי משה לבעור על המזבח בגבעון[6]. המשכן בגבעון הוקם בעוד הארון בקרית יערים. הארון הועבר משם לירושלים, נמצא, שבמהלך ארבעים וארבע שנים בו עמד משכן גבעון היה המשכן ללא ארון[7]. ושאלו ראשונים, למה לא הביא דוד את הארון לגבעון, שהרי היה שם אהל מועד? והשיבו, שעשה מעשה, והביא את הארון לירושלים כדי לקבוע ש'המקום אשר יבחר הזו ירושלים, לפיכך יש להתחיל בסידורים לבנין המקדש[8]. מעמדו בהלכהלאור האמור, למשכן גבעון היה דין של במה גדולה, כלומר, הקריבו בו קרבנות ציבור וחלק מקורבנות היחיד. מדברי הראשונים עולה, שהחל מן היום בו נבנה המזבח על ידי דוד בהר המוריה בירושלים, עברה עבודת הקרבנות העיקרית מגבעון לירושלים[9] . במהלך תקופה זו כיהן צדוק ובניו במשכן גבעון[10]. לפי המתואר בכתובים המשיך שלמה להגיע לגבעון והביא קרבנות במקום, ושם זכה לגילוי שמימי[11]. לפי המבואר בדברי חז"ל משסיים שלמה את הקרבת הקרבנות בגבעון חזר לאחוריו כשפניו כלפי המשכן[12], ומכאן למדו הלכות מורא מקדש, שמהלך הכהן 'אחורנית מעט מעט ומהלך בנחת על צדו עד שיצא מן העזרה'[13]. מצוות שנהגו במשכן שבגבעוןבדברי חז"ל מנו מצוות שונות שנהגו בגבעון, כגון, הזכרת השם המפורש ברכת כהנים ובעבודת יום הכיפורים[14]. נחלקו ראשונים בשאלה, אם קיימו מצות השקאת סוטה במשכן גבעון, יש המצדדים לומר שקיימו ויש סבורים שלא נתקיימה המצוה שם[15]. מצינו דיון בדברי חז"ל בשאלה האם היה שעיר המשתלח בהיות המשכן בגבעון, ומסקנת הגמרא, שהיה שעיר המשתלח גם שם[16]. ונראה מפשט הדברים, שגם שאר קרבנות יום הכיפורים נעשו שם למרות שלא היה ארון, וכפי שעשו את עבודת היום במקדש בימי בית שני למרות שהארון נגנז. עם זאת יש מן האחרונים, שכתב שלא קיימו את עבודות יום הכיפורים בגבעון[17]. כן מובא בדברי חז"ל, כי בתקופה זו לא העלו מעשר שני לאוכלו בגבעון כפי שהעלו לשילה, אלא נאכל בכל ערי ישראל, וכך באשר לאכילת בכור בהמה[18]. מעולם ההלכההמעמד בגבעון - והלכות מורא מקדש'אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלים (דברי הימים ב, א): וכי מה ענין גבעון אצל ירושלים? אלא מקיש יציאתו מגבעון לירושלים - לביאתו מירושלים לגבעון: מה ביאתו מירושלים לגבעון - פניו כלפי במה... אף יציאתו מגבעון לירושלים - פניו כלפי במה... וכן כהנים בעבודתן, ולוים בדוכנן, וישראל במעמדן, כשהן נפטרין - לא היו מחזירין פניהן והולכין, אלא מצדדין פניהן והולכין, וכן תלמיד הנפטר מרבו לא יחזיר פניו וילך, אלא מצדד פניו והולך'. יומא נג, א. ראה ערך 'גלגל' בדבר השינויים ממשכן למשכן. ציורים: גבעון - דעת מקרא. צילום המקום. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
