דפנות: כינוי לצלעות, המשמשות בבהמה כדופן חיצונית מימין ומשמאל לאיברים הפנימיים.

בתורה נקבע עיקרון שיש לנתח את קרבן העולה לנתחים ככתוב: 'וניתח אותה לנתחיה', וכך מובא הדבר להלכה^[1]. חכמים הגדירו את הנתחים השונים, וביניהם - שתי הדפנות של הבהמה, כלומר, הצלעות מימין והצלעות משמאל. המנתח את בהמת העולה, חותך את הדופן הימנית, ומשאיר בצמוד לדופן את הכבד, וכך נותנם יחד לכהן העומד להעלות אותם להקטרה על גבי המזבח.

בשלב שני חותך את הדופן השמאלית, אשר חלק ממנה זו השדרה. המנתח משאיר בצמוד לדופן זו את הטחול, ונותנם לכהן העומד להעלותם למזבח^[2].

באשר למספר הצלעות שבדופן, מובא להלכה, שהמנתח נותן לכהנים את הצלעות העיקריות שבאמצע הדופן, ומותיר בגוף הבהמה שתי צלעות ראשונות ושתים אחרונות להעלותן למזבח עם אברים אחרים^[3].

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)