|
יכין ובועז יכין ובועז: שני עמודי נחושת גדולים, שהועמדו בפתח ההיכל במקדש הראשון. במקדש שלמה הוקמו שני עמודי נחושת גדולים בפתח ההיכל, וכלשון ספר מלכים: "ויקם את העמודים לאולם ההיכל, ויקם את העמוד הימני ויקרא את שמו יכין, ויקם את העמוד השמאלי ויקרא את שמו בועז"[1]. עמודי נחושת אלה היו מעוטרים בכותרת גדולה ועשירה, וניצבו בכניסה לבית המקדש. תיאור העמודים ומידותיהםמשני צידי פתח ההיכל הועמדו עמודי נחושת בגובה שמונה עשרה אמות כל אחד. קוטר כל עמוד היה ארבע אמות, וההיקף שתים עשרה אמות. עמודים אלו נקראו בשמות: שם העמוד הימני 'יכין', ושם העמוד השמאלי 'בועז'. בראש העמודים היו כותרות גדולות המעוטרות בשרשראות של רימונים[2]. עמודים אלו היו חלולים, ועובי דפנותיהם היה ארבעה טפחים[3]. האמן יוצר העמודיםליצירת עמודים אלו שלח המלך שלמה להביא את חירם מצור. חירם היה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי, ואביו היה מומחה במלאכת הנחושת[4]. אמו של איש זה היתה ממטה דן[5], והוא דבק באומנותו של אביו[6]. יש מי שסובר, כי חירם נכנס לגן עדן בחייו, בזכות הבית ששימש בו[7]. משמעות השמותבמדרשים ובמפרשים מובאים טעמים שונים לשמות העמודים: א. המשכן היה עשוי כנגד בריאת העולם. 'יכין' כנגד הירח, שהוא מכין את המועדים לישראל. 'בועז' כנגד השמש, שיוצא בגבורה ובעוז ממקומו[8]. ב. שמות אלו נתנו לסימן טוב: 'יכין', שהבית יכון לעד. 'בועז' שיהיה בבית זה עוז וחוזק לישראל[9]. ג. חירם שהיה מבני דן קרא לעמוד הימני 'יכין', על שם שמשון אשר במותו נאחז בעמודים שהבית של הפלשתים היה 'נכון' עליהם. ואילו העמוד השמאלי נקרא על ידי שלמה המלך, על שם זקנו 'בועז'[10]. ד. שלמה העמידם לזכר מלכות בית דוד שהקימה את המקדש: 'יכין' כנגד דוד שהכין את הכל, ו'בועז' כנגד שלמה עצמו, שסיים את המלאכה[11]. ה. בעמודים אלו נרמזת הנהגת ה' בעולם: 'בועז' זו ההנהגה הטבעית הקבועה, ואילו 'יכין' זו ההנהגה הניסית[12]. ז. ראה להלן פירוש מדברי האחרונים. העמוד הימניהעמוד הימני 'יכין' הוא העמוד החשוב[13]. יש מי שאומר, שצד ימין הנזכר כאן אינו מימין הנכנס, אלא מימין ההיכל, שהוא הצד הדרומי[14]. מקום העמודיםבפסוקים נאמר כי העמודים הוקמו בצמוד "לאולם ההיכל"[15], כן נאמר - "על פני ההיכל"[16]; ומשמעות הדברים - מחוץ להיכל, אך בתוך ה'אולם' שבחזית ה'היכל'[17], סמוך לפתח ההיכל[18]. עם זאת, יש המבארים, שהכוונה היא לפני האולם[19]. עוד יש מי שכתב, כי הבניין היה עומד על שני העמודים הללו[20]. נחושת העמודיםעל עמודים אלו דורשים חז"ל את הפסוק בשיר השירים "עמודיו עשה כסף"[21], ומבארים, כי הנחושת ממנה העמודים הוכנו היתה מ"נחושת ממורט", אלא שנחושת זו שווה ככסף[22]. גובה העמודיםברוב מהמקורות מתואר, כי גובה כל אחד מהעמודים היה שמונה עשרה אמה[23]. אולם יש פסוק שם נאמר, כי הם היו באורך שלושים וחמש אמות[24]. יש מי שכתב, כי יציקת שני העמודים נעשתה יחד, ובסך הכל הם היו באורך שלושים ושש אמות, אלא שבראש כל אחד מהעמודים היתה חצי אמה שאינה דומה למלאכת שאר העמוד, והיא היתה 'מעשה שושן'[25]. ויש מי שמפרש, כי חצי אמה מכל עמוד היתה נכנסת לתוך הכותרת[26]. ויש הכותבים, כי הכתוב לא דקדק באמה הנוספת[27]. הכותרותבראש העמודים היו כותרות בגובה חמש אמות כל אחת[28], עוד מצינו תיאור בפסוקים, שגובה הכותרות היה שלוש אמות[29], ומסבירים הפרשנים, שהכותרות נחלקו לשני חלקים, חלק אחד של שלוש אמות וחלק שני של שתי אמות, וזוהי משמעות המילים - "גולות הכותרות"[30]. ההסבר המקובל הוא, כי שתי האמות התחתונות של הכותרת היו שוות לעמוד מבחינת צורתן, שלא היה בהם עיטור מיוחד, בניגוד לשלוש האמות העליונות, שהיו עליהן עיטורים 'מעשה שבכה'[31], וכן רימונים. עיטורי הכותרותהפסוקים מפרטים שלושה עיטורים שונים אשר היו בראשי הכותרות: א. "שבכים מעשה שבכה, גדילים מעשה שרשרות", דהיינו, עיטורים הדומים ללולבים של דקל, המקיפים אותם מסביב[32]; ויש מפרשים, ש'שבכה' הכוונה היא מעשה רשת[33]. ב. עיטור נוסף – "רימונים" - התלויים בשרשרות. ג. עיטור שלישי – "מעשה שושן", היינו ציור של שושן[34]; או שעובי הכותרת היה דק כשושן[35]. מספר הרימוניםבפסוקים מופיעים מספרים שונים בנוגע למספר הרימונים: תשעים ושש[36], מאה[37], מאתיים[38] וארבע מאות[39]. על כל אחד מהעמודים היו שתי שורות, ובלשון הפסוק "טורים". העמודים היו סמוכים לכותל, ועל כן הכותל היה מסתיר חלק מן הרימונים בכל שורה[40]. העמודים בימי בית ראשון ושניבמהלך חורבן בית המקדש הראשון, הכשדים שברו את העמודים, ולקחו עימם את הנחושת לבבל, כדי להראות שם את תפארת המקדש בירושלים[41]. מנבואת ירמיה ניתן להבין, כי אף על פי שהעמודים ושאר הכלים הובאו לבבל, הרי שהם עתידים לחזור[42]. עוד מוצאים אנו בספר יחזקאל, בתיאור המקדש העתידי, כי בפתח האולם יהיו שני עמודים - "אחד מפה ואחד מפה"[43], והיינו כנגד עמודי יכין ובועז[44]. ויש הכותבים, כי אכן עמודים כעין אלה היו בבית שני[45], אולם יש סוברים, כי בבית שני עמודים אלו לא היו קיימים[46]. 'יכין' ו'בועז' בדברי האחרוניםבאשר למקור השמות 'יכין' ובועז', יש מן האחרונים שכתבו, שיסוד השמות הללו, בעובדה, שהר הבית והמקדש נחלקו בין שבטי יהודה ובנימין - כמובא ביומא יב, א; וכן בזבחים נד, ב. ורצה שלמה לציין את קו הגבול החותך בין שבטים אלה בסמוך להיכל ולמזבח. לפיכך, ציין שלמה את החלוקה הזו באמצעות עמוד נחושת על שם 'בועז' מייסד שושלת מלכי בית דוד. מאידך הוצב עמוד שני הנקרא 'יכין', לציין את הציפייה לעמידתו של המקדש לנצח, ככתוב: "מקדש ה' כוננו ידיך" (שמות טו, יז). הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
