|
מידות נפח מידות נפח: כלים במידות נפח שהיו במקדש. במקדש היו שני כלים המיועדים למדידת דברים יבשים, ועוד שבעה כלים המיועדים למדידת דברים לחים. כלים אלו היו מקדשים את הניתן בתוכם[1]. מידות היבשלצורך הקרבנות השתמשו במידות היבש למדידת סולת, כדלהלן: א. עישרון, כלומר, עשירית האיפה, למדידת הסולת למנחות. ב. חצי עישרון, למדידת הסולת לחביתי הכהן הגדול, כלומר, לקרבן 'מנחת-חביתין', שהיו מביאים את חציה בבוקר ואת חציה בערב[2]. מידות אלו לא היו מתמלאות כשהן גדושות, אלא כשהן מחוקות, כלומר, הסולת 'מחוקה' ומתיישרת עם שפת הכלי העליונה[3]. מידות הלחמידות הלח שימשו למדידת שמן ויין לצורך קרבנות, וכן למדידת מים לטהרת המצורע. להלן המידות השונות: א. הין – שבו מדד משה לשמן המשחה, אך לדורות אין בו צורך[4]. ב. חצי ההין – לנסכי הפר. ג. שלישית ההין – לנסכי האיל. ד. רביעית ההין – לנסכי הכבש[5]. ה. לוג – לשמן של כל המנחות[6]. ו. חצי לוג לצורך מדידת שמן לכל אחד מנרות המנורה, וכן שמן למנחת קרבן תודה. כן השתמשו במידה זו למדידת מים להשקאת סוטה[7]. ז. רביעית לוג למדידת שמן למנחת הנזיר, וכך לצורך חביתי הכהן הגדול[8]. כמו כן למדידת מים, שלתוכם שוחטים את הציפור של המצורע בעת טהרתו. יש אומרים, שלציפורי המצורע יש להשתמש בחצי הלוג[9]. משיחת כלי המידה בשמן המשחהמידות היבש נמשחו בשמן המשחה רק בתוך כלי המדידה, ועל כן מה שנגדש ונשפך מן הכלי החוצה הרי הוא חול. מאידך גיסא, הכלים של מידות הלח נמשחו אף מבחוץ, ועל כן אף מה שנשפך מהם על הדופן החיצונית של הכלי הוא קודש[10]. דין זה מוסכם באשר למידות הלח. באשר למידות היבש יש מי שסובר שלא נמשחו כלל[11]. נאמרו עוד דעות בעניין אך הדבר נוגע לכלי המשכן שנמשחו בשמן המשחה. באשר לכלי המדידה שבמקדש, שאינם מוגדרים ככלי שרת, ולא נמשחו בשמן המשחה, הנושא צריך בירור[12]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
