אדם שנמצא בנוכחותו של מת שהוא חייב להתאבל עליו, פטור באותו הזמן מקריאת שמע, תפילה, ברכת המזון, ומכל מצוות עשה. למעשה, כל אדם שנפטר לו קרוב משפחה אחראי לדאוג לקבורתו, ונחשב כ'מי שמתו מוטל לפניו' כל עוד לא נקבר המת.
פטור זה איננו חל בשבת ובימים טובים, בהם יש חובה על האדם לאכול ולהתענג, ובהם לא ניתן לעסוק בצרכי הקבורה.
אדם זר למת שעוסק בקבורה והמת זקוק לו - כגון שהוא שומר לבדו על המת, או מנושאי המטה החיוניים - נכנס גם הוא תחת פטור זה. לעומת זאת, אנשים העוסקים בקבורת המת אך אינם חיוניים לו או נמצאים בנוכחותו, פטורים רק מתפילה וחייבים בקריאת שמע ובכל המצוות.