עשרון: מידת נפח הנזכרת בתורה, בה מודדים את הסולת לכל סוגי המנחות. מידת העשרון^[1] מצויה מאד בקרבנות שבמקדש, וכל סוגי המנחות נמדדים במידה זו או בכפולותיה. הלכה היא, שאם חיסר ממידת עשרון או ריבה ממנו - המנחה פסולה^[2]. במקדש היו שני כלי מדידה אשר שימשו למדידת דברים יבשים, האחד - לחצי עשרון, והשני לעשרון. העשרון נועד למדידת כל סוגי המנחות, וחצי העשרון נועד למדוד בו את מנחת החביתין* המתחלקת לשניים^[3]. עשרון הוא גם מידת הנפח הקבועה לעניין הפרשת חלה מן העיסה^[4]. שיעור העשרון: ה'עשרון' הנזכר בתורה הוא כינוי אחר ל'עשירית האיפה', כמו כן, זו מידת ה'עומר' הנזכרת בתורה^[5], ונצטווה משה לשמור מן בשיעור זה בצנצנת למשמרת לבני ישראל^[6]. בתורה נאמר: "והעומר עשירית האיפה הוא"^[7], והאיפה היא שלוש סאים^[8], והעומר הוא עשירית האיפה. שיעורו: ארבעים ושלש ביצים וחומש ביצה^[9]. לכמות זו יש שיטות מדידה אחדות במידות הנהוגות בימינו: לרמב"ם - 2.16 ליטר; לגר"ח נאה - 2.49 ליטר. ולחזון איש - 4.32 ליטר^[10]. העשרון במנחות: במנחת נסכים*: עשרון סולת* לכבש*, שני עשרונים סולת לאיל* ושלשה עשרונים סולת לפר^[11]. מנחה לקרבן עולה ויורד: שיעור המנחה עשרון אחד^[12]. מנחת חינוך*: שתים עשרה חלות עשויות מעשרון סולת^[13]. מנחת סוטה – מנחת קנאות: עשרון הבא מקמח שעורים^[14]. מנחת העומר*: עשרון מקמח שעורים^[15]. מנחת שתי הלחם*: שתי חלות שכל אחת בשיעור עשרון^[16]. לחם הפנים*: שתים עשרה חלות שכל חלה בשיעור שני עשרונים^[17]. לחמי נזיר: עשרים לחמים הבאים מששה עשרונים ושליש העשרון^[18]. לחמי מצורע: שלשה עשרונים לקרבנות המצורע: לקרבן חטאת, לקרבן אשם ולקרבן עולה^[19]. לחמי תודה: עשרים עשרונים; לחמץ - עשרה עשרונים, ומהם מכינים עשר חלות, למצה - עשרים עשרונים, ומהם מכינים שלשים חלות^[20]. מידות העשרון שבמקדש: שתי מדות של יבש היו במקדש, עשרון וחצי עשרון^[21]. עשרון - שבו מודדים לכל המנחות, שכל המנחות הקבועות באות במידת עשרון או בכפולותיו. כמו כן, מנחות הבאות בשיעור עשרונות רבים, נמדדות בכלי של מידת עשרון פעם אחר פעם, ואין מודדים את כל העשרונים בפעם אחת באמצעות כלי גדול^[22]. הדברים אמורים בין במנחות ציבור בין במנחת יחיד. לעומת זאת מידת חצי עשרון היתה משמשת לחלוקת מנחת חביתין*, תחילה מודד את המנחה בעשרון שלם, ואחר כך מחלק אותה לשניים במידת חצי עשרון, ומקריב מחציתה בבוקר ומחציתה בערב^[23]. יש מי שאומר שהיו שלשה כלים למדידת נפח, ואין הלכה כדעה זו^[24]. חלה אחת משתי הלחם – עשויה מעשרון סולת בציור נראה כהן המכין את חלות שתי הלחם לאפייה. כל חלה מן השתיים נעשית מעשרון סולת. קדושת כלי המדידה: נחלקו תנאים באשר לקדושת כלי המדידה בה מדדו את היבש, היינו, כלי העשרון וחצי העשרון. שאלה היא, האם התקדשו בימי משה במשיחה בשמן המשחה, ובהנחה שהתקדשו, ממילא, אף לדורות, דינם כדין הכלים שהתקדשו בימי משה^[25]. יש מי שסובר, שכלי מידות היבש לא התקדשו כלל - לא מתוכם ולא מצידם החיצוני^[26], לעומת דעה זו יש מי שאומר, שהכלי התקדש מתוכו, אבל צידו החיצוני לא התקדש^[27], ולהלכה נפסק כדעה זו^[28]. לאור האמור אם נתנו סולת העודפת על המידה, והגודש נשפך החוצה אין הסולת מתקדשת ונשארת בגדר חול^[29]. הנודב עשרונות להלכותיו: הנודר או הנודב מנחה ואומר: 'הרי עלי עשרון' - יביא עשרון אחד, האומר: 'הרי עלי עשרונות' יביא שניים^[30]. הלכה היא, שהנודר יכול להוסיף ולהתנדב עשרונות כרצונו, אלא שאם התנדב יותר משישים עשרונות - מביא שישים בכלי אחד, ואת השאר בכלי שני, שאין מביאים יותר משישים עשרונות בכלי אחד, מפני שאי אפשר לבלול כמות גדולה כל כך יחד^[31]. אם התנדב מספר עשרונות ושכח כמה התנדב, יביא שישים עשרונות^[32]. האומר: 'הרי עלי מנחת חצי עשרון' - פטור מלהביא כלום, מפני שלא התנדב דבר שכמוהו מתנדבים^[33], אבל אם אמר: 'הרי עלי מנחה חצי עשרון', שואלים אותו כדי לברר את דעתו. אם אמר: 'לא נדרתי אלא על דעת שמותר להקריב חצי עשרון, ואילו ידעתי שאין מקריבים אלא עשרון שלם לא הייתי נודר' - הרי זה פטור מלהביא. אולם אם אמר: 'אם הייתי יודע, הייתי מתנדב כדרך המתנדבים' - הרי זה מביא עשרון שלם^[34]. יש אומרים שבכל מקרה פטור מלהביא, מפני שלא התנדב כדרך המתנדבים, ואין הלכה כדבריו^[35], יש מן הראשונים שכתב, שבין אם אמר: 'מנחת חצי עשרון' ובין אם אמר: 'מנחה חצי עשרון', או אפילו נדר מנחת שעורים, בודקים אותו וקובעים לפי כוונתו^[36]. כלי מדידה במקדש המכיל שלשה עשרונות בתמונה נראה כלי מדידה למנחות המכיל שלשה עשרונות, המסומנים על ידי שנתות. בכלי זה ניתן למדוד עשרון סולת לכבש, וכן שני עשרונים סולת לאיל, וכן שלשה עשרונים סולת לפר.

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)