|
רבובה רבובה: כמין גומחה במערב הכבש שבה מניחים פסולי חטאת העוף. מקום היה בגופו של הכבש בצדו המערבי, כעין גומחה ובו היו מניחים קרבנות חטאת העוף שנפסלו ומשם היו נוטלים אותם לשריפה. תיאורה ומשמעות השםמידות הרבובה - אמה על אמה[1], ועומקה היה כעומק הזרוע[2]. יש אומרים שהשם 'רבובה' הוא כמו נבובה, שמשמעותו חלול[3]. ויש מפרשים מלשון 'רבב', כלומר, רבב וכתם, על שם פסולי חטאת העוף שניתנין שם[4]. הרבובה מקומה ותפקידהבמשנה מתואר מקום מיוחד בכבש המזבח בלשון זו: "רבובה היתה לו במערבו ששם נותנים פסולי חטאת העוף"[5]. מלשון המשנה משמע שהרבובה היתה מעין חלון בכותל הכבש למערבו, ובו היו מניחים את פסולי חטאת העוף, עד שהיו נוטלים אותם משם ומקיימים בהם מצות שריפה של פסולי המוקדשים. תיאור דומה מובא בתוספתא בתוספת הסבר: "חלון היתה שם למערבו של כבש... ששם זורקים פסולי חטאת העוף [עד] שתעובר צורתה, ותצא לבית השרפה"[6]. על פי הסבר זה כתבו הראשונים, שבגומחה זו אין מניחים את פסולי חטאת העוף הוודאיים שנפסלו בגופם, שכן את אלו חייבים לשרוף מיד בעזרה. באשר לתוספתא היא מתייחסת, לפסולי חטאת העוף שנפסלו בפסול קל יותר, כגון, עוף שנפל בו ספק שמא נטמא[7]. עוף כעין זה מניחים שם בחלון עד ש'תעובר צורתו'[8] ורק לאחר מכן נשרף[9]. יש מן הראשונים הכותב, ששני מקומות היו, האחד – 'רבובה' והוא בכבש, כאמור, והשני 'לול'* הקבוע ברצפת העזרה בין הכבש למזבח. לשיטה זו, ב'רבובה' הניחו את פסולי חטאת העוף הוודאיים, זאת, כאשר היו הכהנים טרודים בעבודתם, ולא היו יכולים לשרוף מיד. מאידך את פסולי העוף שיש להניחם עד ל'עיבור צורה' - את אלו הניחו בלול[10]. מדוע קבעו מקום רק לפסולי חטאת העוףמצינו באחרונים שכתבו, שהטעם שקבעו מקום רק לפסולי חטאת העוף הוא מפני שמרבית קרבנות העוף הם של יולדות, ועופות אלו מצויים לרוב בעזרה, לפיכך גם מצוי בהם פסול, ונשים רבות מביאות חטאת העוף מספק. משום כך, כדי למנוע ערבוב של קרבנות הפסול עם הקרבנות הכשרים, לכן קבעו מקום שיהיה מונח שם עד לשרפתו[11]. במקום זה הניחו חטאת העוף שנפסלה, ומשנשתנתה צורתה העבירו אותה לשריפה בבית הדשן. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
