נטילת ידים שחרית: מיד שקם מהשינה בבוקר, נוטל ידיו להוציא את הטומאה של שנת לילה.

נוטל מתוך סֵפֶל "רביעית" מים, שש פעמים לסרוגין (פעם על יד ימין, ופעם על יד שמאל, וחוזר ימין שמאל, ימין שמאל).

נטילת ידים לסעודה (מים ראשונים): נוטל מתוך סֵפֶל "רביעית" מים, שש פעמים, שלוש פעמים על יד ימין, ושלוש על יד שמאל, וכך היו הכהנים נוטלים ידים לפני אכילת תרומה וקודשים, וכך נוטלים ידים לפני אכילת דָּבָר שֶׁטִּיבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה (פרי רטוב וכדומה).

מי שנוטל בשפע מתברך ומתעשר.

מים אמצעיים: בין אכילת דג לאכילת בשר נוטל את ידיו במעט מים (לא חייב רביעית רק לנקות את הידים) ואין חובה על נטילה זו.

ובין בשר לדג או בין גבינה לבשר (כשמותר לו לאכול בשרי עיין "בשר/חלב") וחובה ליטול מים אמצעיים.

הנטילה ללא ספל, ועד קצות האצבעות, וחייב לנגב את הידים.

מים אחרונים:לפני ברכת המזון הנטילה ללא ספל, עד קצות האצבעות להעביר את הלכלוך, וחובה.

נטילה לנגיעה במקומות מכוסים: יצא מהשרותים, או גירד בראשו, או נגע בגוף במקומות מכוסים, נוטל ידים עד סוף פרקי הידים ואין צריך ספל.

נטילת ידים לתפילה: רצוי ליטול בספל, עד סוף פרק היד, חובה ליטול רק אם לא הקפיד לשמור את ידיו מנגיעה במקומות מכוסים.

קידוש ידים ורגלים: הכהנים לפני שהיו נכנסים לעבודה בבית המקדש היו עושים "קידוש ידים ורגלים" מהכיור שנמצא בבית המקדש, ומקדש (שופך מים מהכיור) יד ימין ורגל ימין ביחד ואח"כ יד שמאל ורגל שמאל.

(כתב: בנימין מאיר כהן)