בכדי להתיר לאכילה עוף בהמה או חיה טהורים , חייבים לשחוט בסכין.

סכין:צריכה להיות מושחזת וללא שום פגימה, נמצאה לאחר השחיטה פגימה בסכין, הרי זו נבילה ואסורה באכילה.

שוחט:צריך שיהיה אדם יר"ש, שחוזר על הלכות שחיטה לפחות פעם בחודש, בביהמ"ק כל יהודי שיודע לשחוט, כשר לשחיטה.

מְלִיקָה: בביהמ"ק את העופות לא היו שוחטים אלא מוֹלְקִים, חיתוך הראש מצד העורף, באמצעות ציפורן האגודל של הכהן, וזו אחת המלאכות הקשות שבמקדש.

שחיטה:השחיטה בצוואר יש שני סימנים קנה הנשימה והוושט, בעוף מספיק לשחוט (לחתוך) רוב של סימן אחד, בבהמה וחיה, חייב לשחוט רוב של שני הסימנים.

השוחט חייב להקפיד על חמישה דברים:

א.    שְׁהִיָּה: צריך שהחיתוך ברציפות, מוליך ומביא את הסכין ללא הפסקה.

ב.     דָּרְסָה:השחיטה תעשה ע"י חיתוך בלבד, וללא דחיפת הסכין לכיוון הבהמה.

ג.      חֲלָדָה: לשון להחביא, שלא יחתוך את הסימנים מבפנים לכיוון חוץ, שלא ינעץ את הסכין בצוואר הבהמה, ויחתוך החוצה, אלא החיתוך יהיה מהצוואר לכיוון העורף.

ד.     הַגְרָמָה: שוחט במקום הנצרך בקנה לא למעלה לכיוון הפה, ולא למטה לכיוון הגוף.

ה.     עִיקּוּר: אסורה השחיטה בסכין פגומה (ואפילו פגימה קלה) ו/או אם נעקר הסימן ממקומו, ולמחובר לגוף הבהמה.

השחיטה לפי חמשת ההלכות הללו, היא המוות הרחום ביותר שקיים.

כיסוי הדם: מצווה מיוחדת בעופות וחיות, לכסות את הדם לאחר השחיטה בעפר, ומברכים לפני הכיסוי, בשם ומלכות "על כיסוי הדם בעפר".

(כתב: בנימין מאיר כהן)