כל דבר הקרב על המזבח צריך שיהא בו לפחות כזית, מלבד הלבונה.
עולה: בעולת ציבור, היו מספר כהנים מעלים את האיברים על המזבח כדלהלן: בכבש או עז - שמונה כהנים, באיל - תשעה, בפר או עגל - עשרים וארבעה כהנים (הנתחים בשמונה עשר, הסולת בשלושה והנסכים בשלושה). בעולת יחיד, אפילו כהן אחד רשאי להעלות ולהקריב לבד את כל הנתחים. עיין עוד ערך 'ניתוח הבהמה'.
למדים בגזירה שווה, שהעולה בזריקה כמו הדם, לפיכך הכהן זורק את נתחי העולה על האש, ולאחר מכן חוזר ומסדרן יפה על המערכה.
שאר קדשים: בשאר קדשים הכהן מעלה את האימורים למזבח, ואינו זורקן לאישים, אלא מסדרן בנחת על עצי המערכה.
(כתב: הרב אוריאל לוי)