טיט דרכים כשהוא עדיין לח(1), שאם היה ממנו בתוך המקווה, אין טובלים בו(2), ואם היה ממנו על גבי בשרו של אדם, הרי זה חוצץ בטבילה(3).
----------
(1) כשהוא קשה נקרא: "יתדות הדרכים", לפי שהוא בולט כיתדות, וקשה להלך עליו.
(2) שהואיל ולא נח לעמוד עליו, חוששים שמא לא יטבול כהוגן. ויש אומרים, שרק אם אין במקווה ארבעים סאה אלא בצירוף הטיט, אין טובלים בו, לפי שגץ יווני אינו מצטרף למקווה כ"טיט הנרוק" (ע"ע), אבל אם יש במקווה ארבעים סאה, טובלים בו, ואף על פי שרגלי הטובל שוקעות בתוך הטיט, מכל מקום אין זה חציצה, מפני שהמים מקדמים (עי' מקוואות פ"ז, ה"ז).
(3) מה שאין כן שאר מיני הטיט - חוץ מ"טיט היוצרים" (ע"ע) ו"טיט היון" (ע"ע) - אינם חוצצים אלא כשהם יבשים, אבל כשהם לחים אינם חוצצים, לפי שנמחים הם במים, ואילו גץ יווני אפילו שהוא לח - חוצץ, לפי שהוא נדבק לגוף ואינו עובר אלא על ידי שפשוף רב.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)