כשלמדים דין בפרשה אחת מפרשה אחרת, האם מוסיפים ללמוד מן הפרשה האחרת גם את פרטי הדין, או שאין למדים מן הפרשה האחרת אלא את עיקר הדין בלבד.
שתי שיטות לגבי אופן הלימוד מעניין אחד למשנהו: "דון מינה ומינה" - הסק ממנו וחזור והסק ממנו; מאחר שלמדת דין מסויים בעניין אחד מעניין אחר, הוסף ולמד מאותו עניין גם את פרטי הדין. "דון מינה ואוקי באתרה" - הסק ממנו והעמידו במקומו; למד דין מסויים בעניין אחד מעניין אחר, אך אל תוסף ללמוד מן העניין האחר גם את פרטי הדין.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)