מטלטלים שדרך בני אדם להשאילם או להשכירם. ויש מפרשים: מטלטלים שנעשו בכוונה תחילה לשם השאלה או השכרה.
כלל הוא, שכל דבר המיטלטל הנמצא ביד אדם, הרי הוא בחזקת שהוא שלו, ואם יבוא מאן דהוא ויטען שהחפץ שלו ויביא עדים על כך, נאמן הנתבע לומר, שהוא קנה מידו את החפץ, או קיבלו ממנו במתנה. אחד החריגים לכלל זה הוא דבר העשוי להשאיל ולהשכיר, שבו אם אמר הנתבע שקנה אותו או שקיבלו במתנה, אינו נאמן, אם יש לתובע עדים שהחפץ היה שלו, והוא טוען שהשאילו או השכירו לנתבע.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)