דברים שנראים לאדם בחלומו, ברוב המקרים, אין צריך לייחס להם שום חשיבות ומשמעות, אלא "חלומות השוא ידברו" (זכריה י, ב), שכן "אין מראים לו לאדם (בחלומותיו) אלא מהרהורי לבו" (ברכות נה, ב).
ברם, ישנם חלומות שמי שחולמם צריך לנהוג כאילו היה כך בהקיץ. למשל: אדם שחלם שמנדים אותו - צריך להתיר את נידויו כאילו נידוהו באמת, לפי שחלום כעין זה הוא מעין נבואה, והחולמו צריך לדאוג מן הפורענות.
אדם שנדר או נשבע בחלום, יש אומרים שאינו צריך התרה, ויש אומרים שדינו כמי שנדר או נשבע בהקיץ.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)