כדי להוציא דבר הנמצא בחזקתו של אחר, על התובע להביא הוכחה לזכותו, וכל שאין לו הוכחה ברורה, אף שגם לנתבע אין הוכחה, יישאר הדבר שתבע בחזקת המחזיק בו.
לדוגמא: שורו של ראובן שהיה רודף אחרי שורו של שמעון, והוזק שורו של שמעון. שמעון טוען: "שורך הזיק את שורי, וחייב אתה בתשלומי הנזק", וראובן טוען: "שורך הוזק מדבר אחר". "המוציא מחברו" - בעל השור שהוזק - "עליו הראיה" - שהוזק שורו על ידי שורו של חברו. הלכך על שמעון להביא ראיה ששורו הוזק על ידי שורו של ראובן, וכל זמן שאין לו ראיה, אין ראובן חייב לשלם לו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)