גביעים הם אחד משלושת עיטורי המנורה העשויה זהב.

נאמר בתורה: 'ועשית מנורת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה… גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו'^[1]. למנורה ארבעים ושנים עיטורים והם: גביעים, כפתורים ופרחים. קישוטים אלו הם חובה במנורת זהב אך במנורה העשויה ממתכת אחרת אין חובה לעשותם^[2].

צורת הגביע

בדברי חז"ל מובא, שהגביע דומה לכוס ידועה המיוצרת באלכסנדריה^[3] כלומר, כוס שפיה רחב ותחתיתה הולכת וצרה^[4]. כמו כן הגביעים 'משוקדים', כלומר, כל גביע מעוטר בצורת שקדים ובליטות^[5] לנוי^[6]. הגביעים שווים בשיעורם^[7].

מיקומם ומספרם

שמבין ארבעים ושנים העיטורים במנורה תופסים הגביעים את הרוב, כלומר, עשרים ושנים גביעים. שלושת הגביעים קבועים זה מעל זה, וסדורים בקנה בסדר דלהלן: בתחתית - שלשה גביעים. מעליהם כפתור אחד. מעל הכפתור – פרח אחד. וכך לכל שבעת הקנים, ובסך הכל עשרים ואחד גביעים. הגביע העשרים ושנים מקומו נקבע בקנה האמצעי בגובה חמישה טפחים מקרקעית ירך המנורה^[8].

חסרון גביע מעכב, המספר עשרים ושנים מחייב, ואם חסר גביע אחד מן המנין המנורה פסולה, וכלשון חז"ל: 'גביעים מעכבין זה את זה'^[9]. במה דברים אמורים? - במנורה העשויה זהב, אך במנורה העשויה ממתכות אחרות אין חובה לעשות גביעים^[10].

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)