שם תואר שניתן לראשי ישיבות סורא ופומבדיתא בבבל, מהתקופה שהחלה לאחר הסבוראים, ונמשכה כ- 450 שנה [ ד' שמ"ט (589) - ד' תשצ"ח (1038)].
הגאונים הוחזקו כסמכות העליונה של ההוראה בישראל, השיבו תשובות לשאלות בהלכה לכל תפוצות ישראל, וחיברו תפילות, פיוטים וסליחות הנאמרים עד היום.
(כתב: הרב שמואל כ"ץ)