var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30365;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","46"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30365","0","פרוטזה בידיים: אני מחפש פסקי הלכה","16/09/13 09:58","יב תשרי","תשע&quot;ד","09:58","יהודי_קדום","בדין נטילת לולב לאדם המשתמש בפרוטזות לידיים.<br /><br /><b>הערה: </b>פסקי דין ודעות המופיעים בפרוייקט השו&quot;ת של ב&quot;א יש לי אבל שם אין איזכור פרוטזה בשייכות לעניינינו ממש - להוציא החשוקי חמד שאני מביאו להלן.<br /><br />שאלתי את הרב שאול ענברי משדה אליהו, (הבקיא בדיני נכים ומרכז לספר הלכות הקשורים לנכים), האם פרוטזה תיחשב &quot;בית יד&quot; והוא השיבני : <br /><br /><b>&quot;נראה לי ש&quot;בית יד&quot; ופרוטזה הם היינו הך&quot;. </b> כמו כן שלח לי את הקובץ שצירפתי כאן ואמנם כן נראה להבין מהרבה מקומות.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>אבל... </b></span><br /><br />הבעיה שיש את דעת החשוקי חמד על שבת דף ה. המשיב לשאלה כנ&quot;ל אך איני מבין את נימוקו (מסומן באדום).<br /><br /><b>תשובה. </b>נראה שבמצב כזה לא יהיה בידו לקיים את מצות ארבעת המינים, שכן במצוה זו כתוב &quot;ולקחתם&quot;, והצורה שבה הוא מזיז את היד אינה קרויה &quot;לקיחה&quot;. ויעוין בתוס' (פסחים דף נז ע&quot;א ד&quot;ה דכריך) שכתב: ואוחז הלולב על ידי סודר כעין צבת כגון שכרך הלולב בסודר ואוחז בסודר שהסודר מסייע לו להחזיק לא הוי חציצה, יעו&quot;ש. <span class='bordeaux'><b>ולכאורה היד המלאכותית לא שייכת לנדוננו כי היד המלאכותית דומה למנוף, והוא ע&quot;י תנועה מסוימת מפעיל את הפרוטזה, כאילו היתה מנוף ואין זה נחשב לקיחה.</b></span> <br /><br /><span class='darkYellow'><b>===========</b></span> <br /><br />המקור לשאלתי הוא במסכת סוכה לז. שם נקבעה ההלכה כרבא ש-&quot;לקיחה ע&quot;י דבר אחר שמה לקיחה&quot;. <br /><br />תוס' ד&quot;ה 'דבעינא' מבדילים בדעת רבא (בסוגיא קודמת) שהוא מדבר בחציצה כשכרך סודר על הלולב (שבזה לא עסקינן לעניין פרוטזה)  לבין כאן שעשה את הסודר <b>בית יד </b>לתחוב את הלולב וכל הלולב נמצא מחוץ ליד האוחז בסודר - (וזה הנלע&quot;ד כפרוטזה) – שבזה שפיר קעביד ואין בזה חציצה אלא נחשב לקיחה ע&quot;י דבר אחר - כאמור ההלכה כדעת רבא  (ראה להלן) המתיר לקיחה ע&quot;י דבר אחר ולא מחייב לקיחה תמה כרבה. <br /><br /><b>שולחן ערוך אורח חיים הלכות לולב סימן תרנא סעיף ז </b><br /><span class='bordeaux'><b>אם עשה (ל) יד [טו] בית יד ונתן בו הלולב ונטלו, שפיר דמי, דלקיחה ע&quot;י דבר אחר שמה לקיחה,</b></span> ובלבד שיהא דרך כבוד; אבל אם אינו דרך כבוד, כגון שנתן טו הלולב (לא) בכלי, ונטלו, לא יצא; &lt;ו&gt; ואם כרך (לב) עליו סודר, ונטלו (לג) או שכרך סודר על ידו, ונטלו, טז י&quot;א דלא יצא. הגה: (לד) ונהגו להחמיר (לה) יז להסיר התפילין (מהרי&quot;ל) וטבעות מידם, (לו) אבל מדינא אין לחוש הואיל יח &lt;ז&gt; ואין כל היד מכוסה בהן (אגודה פ' מקום שנהגו).","233","pdf","3878","True","True","False","","1218","109.67.103.3","0","0","סוכה|לז ע&quot;א","0-pdf"),new Message("30371","30365","ניסיון הבהרה","16/09/13 13:04","יב תשרי","תשע&quot;ד","13:04","המכריע","דומני שכוונת הרב זילברשטיין, שבכל בית יד כגון סודר, המעשה הוא מעשה לקיחה נורמלי על ידי ידיו. אין שם משהו אחר שלוקח. ידו היא הלוקחת הבלעדית. אלא שהיא לוקחת על ידי דבר אחר. לוקחת את הדבר העוטף ותומך בלולב שבעצם היא לוקחת את הלולב בתיווך משהו.<br /><br />מה שאין כאן בעל פרוטזה, הרי ברור שהפרוטזה איננה יד, והיד מתייחסת רק לחלק הטבעי, לגדם. הגדם אינו בר לקיחה. אלא כיון שהפרוטזה קשורה או מולבשת עליו, נמצא שבהזזת הגדם זזה עמו הפרוטזה, וכאילו הגדם מפעיל את הפרוטזה כמכשיר עצמאי, מנוף, ומעשה הלקיחה נעשה ע&quot;י הפ&quot;ט, לא הגדם לוקח אלא הפ&quot;ט.<br /><br />ועדיין צריך להעמיק עוד, אבלל אולי יועילו דבריי לפתיחת הדיון.","199","","3878","True","True","False","","235","31.44.134.78","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30372","30365","נראה כוונת החשוקי חמד","16/09/13 13:16","יב תשרי","תשע&quot;ד","13:16","דוד כוכב","דאינו לוקח בעצמו, אלא בגרמא ע&quot;י אחר.<br />אבל על פניו מסתבר כחולקים, שאין חילוק. ואולי גם החשוקי חמד מודה במי שאינו יכול לקחת בידו, דהיא היא לקיחה דיליה, ובל יחשוש מלברך.","125","","3878","True","True","False","","125","164.138.120.149","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30382","30365","אנא, ימשיך כל אחד לפי יכולתו. עד שתישמע","16/09/13 16:23","יב תשרי","תשע&quot;ד","16:23","יהודי_קדום","( תיקרא) אנחת רווחתי .  תודה.","233","","3878","True","True","False","","145","37.26.146.135","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30386","30365","חפש עם המלה &quot;תותבת&quot; ותרווה נחת","16/09/13 18:28","יב תשרי","תשע&quot;ד","18:28","Almuaddib","למשל, אזכורים רבים באנציקלופדיה Medethics .","107","","3878","True","True","False","","156","77.125.159.233","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30404","30365","להלן דברי החשוקי חמד במלואם:","17/09/13 09:03","יג תשרי","תשע&quot;ד","09:03","יהודי_קדום","<b>חשוקי חמד שבת דף ה עמוד א </b><br /><br />ידו של אדם חשובה לו כד'<br />נקטעו ידיו ולא יכול להחזיק לולב כי אם בידים תותבות<br />שאלה. יהודי שנפגע רח&quot;ל באחד הפיגועים, ושתי ידיו נקטעו, ואת מקומן תופסות עתה שתי ידים תותבות העשויות במעשה אומן. כאשר הוא רוצה להזיז את הידיים הללו ימינה ושמאלה, או להגביהן ולהשפילן, הוא מבצע תנועה כלשהי בכתף, המעבירה פקודה לידיים התותבות, והיד מבצעת את ההוראה, האם במצב כזה יכול ליטול לולב?<br />תשובה. נראה שבמצב כזה לא יהיה בידו לקיים את מצות ארבעת המינים, שכן במצוה זו כתוב &quot;ולקחתם&quot;, והצורה שבה הוא מזיז את היד אינה קרויה &quot;לקיחה&quot;. ויעוין בתוס' (פסחים דף נז ע&quot;א ד&quot;ה דכריך) שכתב: ואוחז הלולב על ידי סודר כעין צבת כגון שכרך הלולב בסודר ואוחז בסודר שהסודר מסייע לו להחזיק לא הוי חציצה, יעו&quot;ש. ולכאורה היד המלאכותית לא שייכת לנדוננו כי היד המלאכותית דומה למנוף, והוא ע&quot;י תנועה מסוימת מפעיל את הפרוטזה, כאילו היתה מנוף ואין זה נחשב לקיחה.<br />ונראה שהוא הדין לגבי הוצאה בשבת. דהנה הגמרא במסכת שבת דף ה ע&quot;א אומרת שאם העני עומד ברשות הרבים ובעל הבית פשט את ידו לחוץ ונתן בתוך ידו של העני, עבר על הוצאה מרשות לרשות. שואלת הגמרא, הרי אין בידו של אדם ארבעה על ארבעה? ומתרץ רבא, שידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה. ולכאורה אם לעני יש יד תותבת, הרי שיד זו אינה חשובה לו כארבעה על ארבעה, ולכן יהיה פטור, ויתכן גם שאם תהיה לעני יד משותקת, יהיה בעל הבית פטור, משום שגם יד כזו אינה חשובה לו כארבעה על ארבעה.<br />והעיר לי על כך גיסי הגר&quot;ח קנייבסקי שליט&quot;א מהירושלמי (יומא פרק ב הלכה ג): &quot;מעשה באחד שיבשה זרועו ולא הניחה, לקיים מה שנא' ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה&quot;. פירוש, היה כהן אחד שעסק בקטורת, ובאמצע העבודה התיבשה [דהיינו השתתקה] ידו, ולמרות זאת לא הפסיק לעבוד. ואמר הגרח&quot;ק שאם הכהן ההוא המשיך בעבודת הקטורת, אות הוא שיד שנשתתקה נקראת יד לכל דבר. ולענ&quot;ד נראה דשאני שבת דבעינן בה מלאכת מחשבת.<br />ובעצם דברי הירושלמי ה&quot;פני משה&quot; מסביר שהכהן ביקש לפייס את בוראו ולבקש ממנו שירפא לו את היד, ועשה זאת בצורה שהוכיח להקב&quot;ה שהוא ממשיך לעבוד אותו גם ביד כל כך חלשה, ולכן הוא מבקש שה' יעשה איתו חסד וירפאנו. וזה הפירוש בפסוק שהובא בירושלמי &quot;ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה&quot;, דהיינו שבזכות שהמשיך לעבוד עם היד החלשה, ירצה ה' את פועל ידיו, וירפאנו.<br />ומכאן מקור למה שמצינו בתולדות כמה מגדולי ישראל שכאשר הוכיחו להקב&quot;ה שהאיברים שנתן להם משמשים אותם לעבודת הקודש, זכו ונתרפאו האיברים הללו מחוליים. כמו הסיפור על תלמיד הגר&quot;א שהיה עוור, אבל בבואו לחופה אמר שהוא רוצה לקיים את דברי חז&quot;ל &quot;אסור לקדש אשה עד שיראנה&quot;, ומיד נפתחו עיניו, או הסיפור על הדיין רבי חיים כפוסי שנתעוור אף הוא, וכשחשדוהו פעם שלקח שוחד, אמר לחושדים שאם לא לקח שוחד, הוא מבקש מה' שיפתחו עיניו, וכך הווה. וכנ&quot;ל במעשה דהירושלמי שהכהן ביקש מה' שירפאנו משיתוק היד בזכות שהמשיך בעבודה.","233","","3877","True","True","False","","214","109.67.103.3","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30407","30365","אולי יש תשובה פשטנית לשאלה כבדה","17/09/13 15:18","יג תשרי","תשע&quot;ד","15:18","קותי","אינו בעל מום למצוות כי התורה לא החריגה בעל מום ממצוות כמו כהן בעל מום מעבודה.<br />כלומר הוא חייב במצוות ככל אדם<br />האופן שבו הוא עושה את כל פעולותיו נעשה ע&quot;י הפרוטזה כולל קנית הלולב (ולקחתם לכם)<br />הוא עדיף על בעל יד שאינו משתמש בידו מבחירה ומשתמש בכפפה<br />לכן אין בעיה ליטול לולב ולעניות דעתי גם יברך <br />אם התורה לא החריגה אותו מקיום המצוות מדוע שאנחנו נעשה זאת","217","","3877","True","True","False","","209","79.179.181.216","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30462","30365","חזרתי שוב לעיין בעניין","19/09/13 22:09","טו תשרי","תשע&quot;ד","22:09","קותי","לדעתי הריטב&quot;א מבהיר את העניין היטב וכך דבריו<br />חידושי הריטב&quot;א מסכת סוכה דף לז עמוד א <br /><br />רבא אמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה. וכי תימא דכיון דלא הוי לנאותו הויא חציצה כדלעיל י&quot;ל דאנן לית לן קרא לפסול חציצה בלולב אלא טעמא משום דלא הוי לקיחה תמה, וכל שהוא לנאותו בטל לגבי לולב כאילו נוטל בו ממש, <b>וכן כל שהוא טפל בידו בטל בידו כאילו נוגע ידו ממש בלולב,</b> ולאפוקי כל שאינו לנאותו ואינו טפל בידו כגון שכרך הסודר על הלולב או שנטלו בכלי שאינו דרך כבוד דמיפסיל משום דליכא לקיחה תמה והויא כחציצה, אבל לאו משום חציצה ממש אתינן עלה דלא פסלינן משום חציצה אלא היכא דאיכא קרא כגון טבילה שהכתוב אומר ורחץ את כל בשרו (לעיל ו' א') ולא יהא דבר חוצץ, ובתפילין (מנחות ל&quot;ז ב') לך לאות ולא לאחרים וכן בכ&quot;מ אלא ודאי כדאמרן,<b> ובתוספות טרחו בזה הרבה ולא העלו כלום ובזה נתיישב הכל</b>, בשם רבנו הגדול ז&quot;ל.<br /><br />יטלו ענווים ויברכו וגם ישמחו","217","","3875","True","True","False","","217","79.181.169.237","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30380","30371","מה שכתב הוא הקרוב להבנתי רק שאצלו","16/09/13 16:03","יב תשרי","תשע&quot;ד","16:03","יהודי_קדום","יש סדר ורהיטות. <br />יישר כוח.","233","","3878","True","True","False","","109","37.26.146.135","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30376","30372","אבל החשוקי חמד מתייחס בפירוש למילה פרוטז","16/09/13 15:53","יב תשרי","תשע&quot;ד","15:53","יהודי_קדום","ודוחה כל אפשרות לבעל פרוטזה לקיים מצוה מיוחדת ואהובה זו ופוסק זאת בפירוש וחד משמעית.","233","","3878","True","True","False","","162","37.26.146.135","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30397","30376","ראה שם בהמשך","16/09/13 23:24","יב תשרי","תשע&quot;ד","23:24","דוד כוכב","הביא שם את דברי הגר&quot;ח קנייבסקי שהביא ראיה שגם יד משותקת נחשבת ליד לכל דבר. ובהמשך חלק עליו החשוקי חמד רק בענין שבת דבעינן מלאכת מחשבת, משמע חזר בו והודה לו בשאר ענינים דלא בעו מלאכת מחשבת, ובהם נטילת לולב.","125","","3878","True","True","False","","121","164.138.120.149","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30390","30386","תודה רבה אבל עדיין לא אכריז &quot;שרב כבד&quot;","16/09/13 20:48","יב תשרי","תשע&quot;ד","20:48","יהודי_קדום","חפוש עם המלה &quot;תותבת&quot; רק שבר את שיניי - נמצאו 395 392 היקרויות של &quot;שן תותבת&quot; והשאר לא שייכים לעניין הנדון.<br /><br /><br />מה שכן, שלחתי מייל עם השאלה ל- Medethics ואמתין לתשובה.<br /><br />גם בחיפוש באתרם שם העליתי חרס.<br /><br />תודה על רעיון ה-Medethics .","233","","3878","True","True","False","","157","109.67.103.3","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30393","30390","פיין טיונינג:","16/09/13 21:19","יב תשרי","תשע&quot;ד","21:19","Almuaddib","הגדר את החיפוש ללא המלים הבאות: שן, שיניים, עין.<br /><br />וראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.medethics.org.il/website/index.php/en/research-2/encyclopedia-of-jewish-medical-ethics/2012-03-05-10-08-23/131-2012-03-07-09-17-70'>הערות 180-186</a>.","107","","3878","True","True","False","","148","77.125.159.233","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30440","30404","מבלי להכניס ראשי בין הרים גדולים","18/09/13 10:39","יד תשרי","תשע&quot;ד","10:39","ינון","בס&quot;ד <br />ובוודאי שאיני ראוי לחוות דעתי כנגד מי מגדולי עולם שפסקו,<br /><br />אבל אומר את דברי כשאלה על דברי החשוקי חמד:<br /><br />הוא מביא ראייתו מסודר ומדין חציצה, אך לענ&quot;ד אינו דומה כלל. הרי אם כדבריו היינו צריכים לאסור את ה&quot;קוישיקלאך&quot; כי זה חוצץ בין ידו ללולב, אם זו תהיה אחיזת האגד בלבד כשהלולב רק מונח בפנים- כמו עציץ. אבל ברור לנו שהאגד הזה בטל לגבי לולב ואפילו נחשב ל&quot;הידור&quot; בעיני רבים. גם החשוקי חמד עצמו כתב על סודר שאם היד היא האוחזת את הלולב אלא שזה דרך הסודר הרי שהוא אינו חוצץ, כך נוכל לומר על תחבושות וכפפות.<br /><br />אבל התותבת אינה דבר אחר אלא הופכת ליד עצמה (בימינו ניתן להזיז בצורות מסויימות אפילו את אצבעות התותבת). וכלומר שהיד אוחזת את הלולב, והייתי אומר שבכגון זה התותבת טפלה לזרוע והופכת לחלק מהיד ואינה חציצה והאחיזה מעולה כאחיזת בריא.","301","","3876","True","True","False","","560","213.57.106.104","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30408","30407","התשובה פשטנית - אך לא טובה","17/09/13 15:58","יג תשרי","תשע&quot;ד","15:58","Almuaddib","אנוס רחמנא פטריה.<br /><br />יש מצווה לשמוע קול שופר. ומה יעשה החירש?<br /><br />יש מצווה להעיד - ומה יעשה סומא, או אילם?<br /><br /><br />סריס חייב במצוות ככל האדם, אך אם תזדמן לידו מצוות יבום - לא ייבם.","107","","3877","True","True","False","","152","77.125.159.233","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30409","30408","אכן","17/09/13 17:05","יג תשרי","תשע&quot;ד","17:05","דוד כוכב","","125","","3877","False","True","False","","71","164.138.120.149","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30413","30408","ולא קרב זה אל זה כל הלילה","17/09/13 23:25","יג תשרי","תשע&quot;ד","23:25","קותי","מי שאינו יכול אינו יכול <br />החירש אינו שומע גם דברים אחרים (ועם מכשיר שמיעה האם תפטור אותו משמיעת קול שופר)<br />והעיוור גם אינו רואה דברים אחרים (האם תפסול לעדות מי שמרכיב משקפיים? )<br />וכאן הגידם עם הפרוטזה אוחז בכוס ושותה מגיש אוכל לפיו <br />מרים חפצים מזיז דברים בידו ואפילו באופן די מדוייק<br />התורה לא חייבה כאן שימוש ביד לצורך קיום המצווה כמו תפילין ולכן לא יניח על הפרוטזה עם איבד חלילה כל ידו<br />הסריס יש לו פסול הגוף כי אינו יכול להקים שם לאחיו","217","","3877","True","True","False","","237","79.179.181.216","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30411","30409","ועוד: יש ספק גדול אם ישראל בעל מום","17/09/13 17:42","יג תשרי","תשע&quot;ד","17:42","יהודי_קדום","יכול לתקוע בראש השנה ולהוציא ציבור י&quot;ח. כך ראיתי אין בידי כרגע.","233","","3877","True","True","False","","186","109.67.103.3","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30414","30411","את מי הוא צריך להוציא ידי חובה?","17/09/13 23:35","יג תשרי","תשע&quot;ד","23:35","קותי","האם יש מיעוט מיוחד לפסול בעל מום מתקיעה בשופר לצורך עצמו?<br />אם אינו פטור מדוע לא יוציא אחרים ידי חובה?<br /><br />האם אפשר להצביע על יחס מפלה של התורה לבעלי מום?<br />כהן בעל מום אינו עובד במקדש אבל אוכל מקודשי קדשים<br />התורה מדגישה את זה כדי שלא נרחיב היכן שיש לקצר","217","","3877","True","True","False","","204","79.179.181.216","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30415","30413","אני מחפש פסק הלכה בדיוק לדברים","17/09/13 23:44","יג תשרי","תשע&quot;ד","23:44","יהודי_קדום","שכתב !<br />כבני אדם רגילים אנו נוטים לרחם וכו׳. פוסקי ההלכה הם מוחינו ועינינו ואין אנו רשאים לזוז לצד כלשהו שאינו פסוק על ידם. האם נוכל להגיד בשלב זה של הדיון לבעל פרוטזה שמותר לו לברך על הלולב? לדעתי ודאי שלא.","233","","3877","True","True","False","","151","109.67.103.3","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30429","30414","כבעל תוקע את הציבור.","18/09/13 07:50","יד תשרי","תשע&quot;ד","07:50","יהודי_קדום","","233","","3876","False","True","False","","98","109.67.103.3","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30417","30415","פוק חזי מאי עמא דבר","18/09/13 00:40","יד תשרי","תשע&quot;ד","00:40","קותי","ישנם דברים שאינם נגזרים מתוך שיקולים הלכתיים בלבד.<br />לדברים שהועלו לא יכול להיות פסק הלכה גורף כי בעל מום אינו ישות הלכתית <br />הוא ישות מקרית  שיש לדון עליה בכל הקשר בנפרד<br /><br />ראיתי בזמנו תשובה בקשר לכניסת עיוור עם כלב נחיה לבית הכנסת<br />הרי אף אחד אינו רואה את הכלב הזה כמו את הכלב הזה<br />(כא) הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד <b>כֶּלֶב</b> יְחִידָתִי:תהלים פרק כב <br />ולכן היה לי די ברור שמותר לו להכנס עם כלב הנחיה לבית הכנסת כי כל אחד רואה בזה חסדי השם שלא הסיר חסדו ממוכה גורל<br />(הפסיקה היתה קצת פחות נדיבה)<br /><br />באותו עניין למי שעוסק בהלכות המקדש האם זקן הנשען על משענתו יאסר להכנס למקדש? היעלה בדעתך שכל גדולי החכמים שנשענים על משענותם לא יוכלו להכנס למקדש?<br /><br />לעניין בעל הפרוטזה אם הוא מרגיש שאחיזתו בארבעה מינים אחיזה והוא מרגיש שהוא מקיים מצווה ולבו לא בל עמו הרי יברך ללא פקפוק כי ה' יודע מרת נפשו<br /><br />לפעמים אנחנו מעודדים עשיית מצוות שאין בהן צורך ממשי כמו אפיית חלות לשבת<br />(וזה הופך לסגולה) אתה יכול להבין שאנחנו קונים חלות בחנות כי הטרחה והצער כאשר זה נשרף או לא עולה יפה אינו שווים בצער המלך. <br /><br />אפשר להמשיך עד עלות השחר אבל סוכתי עדיין לא קמה וארבעת מיני אינם מאוגדים ושאר הטרדות בעינם עומדים.","217","","3876","True","True","False","","243","79.179.181.216","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30420","30417","העובדה היא שהחשוקי חמד פסק שלא","18/09/13 01:04","יד תשרי","תשע&quot;ד","01:04","יהודי_קדום","רשאי לברך, אמנם כתב בתחילה ״לכאורה״ ואולי אולי פתח פתח אבל סו״ס אסר. <br />ומה שכתב לענין הזקנים במקדש למדנו שכבדום ואף התירו להם לקחת ערבות מהמזבח. ולא דומה המקרה כלל הואיל ומיותר להביא מה כבוד הזקן מכל צד. <br />גם כלב נחיה לא דומה. <br />אף שסוכתנו עומדת וארבעת המינים מונחים לפני וכל צורכי החג עשויים הרי חובות המחר כופות עלי שינה.  <br />תבורך ומקווה שימשיך לחקור  הנושא בע״ה.","233","","3876","True","True","False","","116","109.67.103.3","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30421","30417","ומה בדבר","18/09/13 01:10","יד תשרי","תשע&quot;ד","01:10","דוד כוכב","אותו ערל מדף ג ע&quot;ב שכל פשעו היה שחפץ לעלות למקום הקודש ולהשתתף בקרבן, היעלה על הדעת לדחותו, הלא נכון להבין את מרת נפשו. או שמא דוקא יטלו את נפשו תוך יחס מפלה וגזעני.<br />אבל אמנם נוכחנו אמש באג'נדה חדשה מבית הבג&quot;ץ שלא החוק הוא הקובע אלא הרגש השיטחי והפשטני.","125","","3876","True","True","False","","95","212.76.100.82","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30438","30420","תמהני כיצד יתכן שיש בארצנו","18/09/13 10:36","יד תשרי","תשע&quot;ד","10:36","קותי","אלפי נכים לסוגיהם ואף אחד נוסף לא נזקק לשאלה זו<br />יתכן וגם כאן אם אינם נביאים הרי הם בני נביאים ושוב <br />פוק חזי מאי עמא דבר<br />שיכול ליטול ולברך","217","","3876","True","True","False","","193","79.179.181.216","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30426","30421","מה דומה זה לזה?","18/09/13 01:32","יד תשרי","תשע&quot;ד","01:32","קותי","הרי הפסיקה של הגדם בידנו להנטותה להיתר או לאיסור <br />והערל היה מוזהר באותיות חקוקות בסלע לא להכנס <br />ולעניין הבג&quot;צ צדקו וגם צדקו<br />רק מיעטו לגנות את חרפת החקיקה<br />ממתי חקיקה חילונית של אוכלי שקצים ורמשים וב&quot;נ יקרה בעיניך?","217","","3876","True","True","False","","164","79.179.181.216","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30433","30426","הכיצד בידנו להנטותה?","18/09/13 10:08","יד תשרי","תשע&quot;ד","10:08","דוד כוכב","ניתן &quot;להטות&quot; רק כגון כפי שכתבתי לעיל - לבדוק האם קיימת כלל דעת יחיד המחמירה, או שמא אפילו אותה דעת יחיד מודה במקרה דילן, מתרי טעמי. אבל לא ניתן להנטותה שרירותית על פי משאלות לב של רחמנות ערטילאית.<br /><br />החקיקה החילונית אם אינה נוגדת את התורה יש לה משמעות משום דינא דמלכותא דינא. כך נפסק בשו&quot;ע. אבל לא לכך כיוונתי. טענתי שהאג'נדה החדשה לוקה באותה תיסמונת שהזכרנו, של התנערות מהמחוייבות למקור הסמכות המחייב, תוך נטייה אחר מוסר ערטילאי כפי השקפותיו המזדמנות של השופט. כמובן שאותו שופט משוכנע שהשקפותיו הן מוסר כלל אנושי יסוד עולם.","125","","3876","True","True","False","","171","212.76.100.82","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30443","30433","מה שאיננו מוסרי הוא גם לא חכם","18/09/13 11:29","יד תשרי","תשע&quot;ד","11:29","קותי","רמב&quot;ם הלכות עבדים פרק ט הלכה ח <br /><br />מותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, ואף על פי שהדין כך<b> מדת חסידות ודרכי חכמה</b> שיהיה אדם רחמן ורודף צדק ולא יכביד עולו על עבדו ולא יצר לו ויאכילהו וישקהו מכל מאכל ומכל משתה, חכמים הראשונים היו נותנין לעבד מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלין, ומקדימין מזון הבהמות והעבדים לסעודת עצמן, הרי הוא אומר כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גבירתה, וכן לא יבזהו ביד ולא בדברים לעבדות מסרן הכתוב לא לבושה, ולא ירבה עליו צעקה וכעס אלא ידבר עמו בנחת וישמע טענותיו וכן מפורש בדרכי איוב הטובים שהשתבח בהן אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי הלא בבטן עושני ב עשהו ויכוננו ברחם אחד, ואין האכזריות והעזות מצויה אלא בעכו&quot;ם עובדי ע&quot;ז אבל זרעו של אברהם אבינו והם ישראל שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא טובת התורה וצוה אותם בחקים ומשפטים צדיקים רחמנים הם על הכל, <b>וכן במדותיו של הקדוש ברוך הוא שצונו להדמות בהם הוא אומר ורחמיו על כל מעשיו וכל המרחם מרחמין עליו שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך והרבך. </b>","217","","3876","True","True","False","","212","79.179.181.216","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30459","30433","רק בשביל הקוריוז אולי יותר מזה","19/09/13 21:10","טו תשרי","תשע&quot;ד","21:10","קותי","כשהגעתי היום לבית הכנסת וראיתי שאין נגישות לנכים חשבתי <br />האם המחוקק החילוני שהחריג את בתי הכנסת והישיבות מחובת ההנגשה לנכים<br />מתאים להלכות בית הכנסת בשולחן ערוך. <br /><br />ההלכה היא תהליך לוגי של חיבור כללים בעוצמות שונות בסדר מסוים והתוצאה בהתאם<br />המיוחד בהלכה שניתן לעשות את הפעולות האלו באופנים שונים ולכן נוצרות מחלוקות <br />זה כמו חיבור נקודות לקבלת ציור, חיבור מסויים נותן ציור אחד וחיבור אחר נותן ציור אחר<br />אם אין הפרה של הכללים אז שתי התוצאות נכונות עד שיבוא משהו בעוד כמה דורות ויכריע ביניהם","217","","3875","True","True","False","","249","79.181.169.237","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30444","30438","פוק חזי - רוב העם מחללי שבת בפרהסיה","18/09/13 11:50","יד תשרי","תשע&quot;ד","11:50","Almuaddib","חוששני שנקודת המוצא שלך, היא הגורמת לטעות.<br /><br />המחוייבות לקיום ההלכה, אינה מונעת משום אינטרס, פרט לאינטרס של לקיים את ההלכה.<br />על רב הפוסק הלכות, כשהוא נשאל שאלה, להעמיד את האמת מול פניו. את האמת ההלכתית, לא אמת ערכית של סולם ערכים זר, לא את מה שעושה רוב הציבור. <br /><br />האם פצוע דכה פטור מקיום מצוות? ברור שלא.<br /><br />אבל התורה קבעה שלא יבוא בקהל.<br /><br />זה הוגן? זה קל?<br /><br />האם <b>פוק חזי</b> מהווה פתרון לשאלות הלכתיות?<br /><br /><br />ואל תביא ראיה ממעשה הלל ובני בתירא, שהעם המדובר שם - יודעי הלכה היו, וההלכה נתעלמה מראשי העם. אבל היכולת להבחין בין סבירות לבין סבירות המונעת מסולם ערכים מיובא מחו&quot;ל - קשה היום מאי פעם.<br /><br /><br />ואנו, אנו אין לנו אלא ד' אמות. בחיינו - של הלכה, ובמותנו - של מה שנתנו לנו.","107","","3876","True","True","False","","213","77.125.159.233","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30450","30443","הרחמנות חסידות היא כשאינה נוגדת את ההלכה","18/09/13 13:57","יד תשרי","תשע&quot;ד","13:57","דוד כוכב","ראה על כך בשו&quot;ע אה&quot;ע ס&quot;ס ה' ובבהגר&quot;א שם מתרומת הדשן.<br /><br />אך כשהרחמנות נוגדת להלכה היא פסולה. וזה ענין בריתי שלום שבפינחס ונתינת הרחמים ל&quot;מתאכזרים&quot; בעיר נידחת, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=2229'>כמובא כאן</a>.<br />וראה עוד על כך בדברי הגר&quot;א <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=22643'>שהובאו כאן</a>.","125","","3876","True","True","False","","196","212.76.100.82","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30446","30444","אכן ההחלטה להיות שומרי תורה ומצוות","18/09/13 12:34","יד תשרי","תשע&quot;ד","12:34","קותי","זאת החלטה שהאדם מקבל על עצמו<br />אך בכך הוא לא הופך לשפוט של ההלכה<br />הוא מחוייב ללמוד להבין ולא לדקלם<br />התורה אינה רוצה YESMEN היא רוצה אנשים מבינים<br /><br /><br />כל קיום של ההלכה עובר את הפילטר של השכל שלך<br />ואם זה לא יעבור לא תצליח לקיים <br /><br />מניעת נישואין מפצוע דכא נועדה לומר שמדובר בדבר חסר תוחלת <br />מעניין אם חל עליו איסור ייחוד עם פנויה? זה יכול לפתור את בדידותו האישית","217","","3876","True","True","False","","216","79.179.181.216","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30447","30444","דברים כדרבנות","18/09/13 13:30","יד תשרי","תשע&quot;ד","13:30","דוד כוכב","(דכא ב-א', כך בהערת מסורה מפורשת בכתר ארם צובה הוא הספר הידוע במצרים ממנו העתיק הרמב&quot;ם את הס&quot;ת שלו, כמו שכתב בהלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח, ד).","125","","3876","True","True","False","","175","212.76.100.82","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30448","30446","אנו תלמידיו של אברהם אבינו","18/09/13 13:43","יד תשרי","תשע&quot;ד","13:43","דוד כוכב","ועקידת יצחק לא עברה את פילטר השכל שלו (ובצדק), גם לא ברית המילה. ואעפ&quot;כ הוא הצליח לקיים את שניהם, ככל שהדבר היה תלוי בו.","125","","3876","True","True","False","","162","212.76.100.82","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30451","30448","וזה בדיוק ההבדל","18/09/13 14:23","יד תשרי","תשע&quot;ד","14:23","קותי","מי ששמע את דבר ה' באופן בלתי אמצעי מחוייב לקיים <br />בדיוק כפי שכל אחד מאיתנו מחוייב לחבר שנים ועוד שנים ולקבל ארבע<br />ההסקות ההלכתיות הן לפי מיטב הידע והשיפוט <br />וניתנות לדיון ביקורת ואימות <br />ואם זה לא משכנע זה לא משכנע<br /><br />פומביות הדיון ההלכתי &quot;בשעריך&quot; חסר כיום <br />הפניה בשאלה וקבלת תשובה אינם מספיקים למצות את הדיון בשאלה<br />תהלים פרק יט <br /><br />(ח) תּוֹרַת יְקֹוָק תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְקֹוָק נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי:<br />ואם אינה משיבת נפש אינה תורת ה'","217","","3876","True","True","False","","160","79.179.181.216","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30457","30451","אין שום הבדל","19/09/13 20:48","טו תשרי","תשע&quot;ד","20:48","דוד כוכב","אין הבדל אם מצוה/פקודה/חוק ניתנים בעל פה או בכתב, ישירות או בידי שליח. קיימת חובה לקיימם בין רוצים בין לאו. אלא אם כן המחוקק עצמו היה קובע הבדל כזה.<br />ואדרבה מכאן מוכח ההיפך, מצות המלאך-שליח ביטלה את מצות העקידה שניתנה באופן בלתי אמצעי. הכיצד? כי שליחו כמותו, ומצוות שניהם אחת היא.","125","","3875","True","True","False","","189","212.76.105.165","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30458","30457","העונש על חילול שבת חמור מיום טוב","19/09/13 20:58","טו תשרי","תשע&quot;ד","20:58","קותי","כי זה נקבע ע&quot;י ה' וזה ע&quot;י בית דין בקידוש החודש<br />ההבדל הוא עצום כי בדבר ה' אין ספק בהבנה<br />בעוד שבשאר תקשורת אנושית גם לימוד תורה זאת תקשורת אנושית<br />זה מועד לאי הבנה <br />אני חושב שרמב&quot;ם  מסביר שהמלאך היה מראה נבואי גם כן.","217","","3875","True","True","False","","205","79.181.169.237","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א",""),new Message("30460","30458","זו לא הסיבה","19/09/13 21:41","טו תשרי","תשע&quot;ד","21:41","דוד כוכב","שאילו היה כך, למה יוה&quot;כ בכרת, בעוד שבשבת יש גם לאוין שהם במלקות, כגון למ&quot;ד הבערה ללאו יצאת, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=19164'>ועוד</a>.<br />ולסברתך, הכיצד סוקלין על השבת ולא חוששים לאי הבנה בהלכה? האין לחוס על אותו נסקל?<br />ומאי נפקא מינה כיצד נקבע <span class='bordeaux'><b>מועד </b></span>השבת או החג?<br />ואדרבה, אם נקבע ע&quot;י ישראל לא תתכן טעות, (מסכת ראש השנה דף כה ע&quot;א) &quot;אשר תקראו אתם - בין בזמנן בין שלא בזמנן&quot;. ואילו שבת קביעא וקיימא.","125","","3875","True","True","False","","130","212.76.105.165","0","30365","סוכה|לז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);