(כתובות סא ע"ב - דה"מ משרבט) - מוט ארוך

הערות לערך זה
לא פענחו בלונדהיים. ההשערה שלי הולמת את גרסאות כתבי-היד, אבל קצת קשה להבין, מה הוסיף רש"י לפירוש העניין, כשהוא כותב: "פושטן [את השפתיים] כמין שרביט עד שנעשין (?) גדולות ובלשוננו נקרא אשיא"ש על-ידי שהיא צריכה לשרות את החוט תמיד ברוק". אלא אם כן רצונו להדגיש, שגם במקומו קראו לשפתיים ארוכות במלה, שמשמעותה הראשית קרובה ל"שרביט". פתרון אחר, שאפשר להציע: אישיו"ש eseus (חריץ לזרימה), כי כך השפה מתעקמת במלאכה זו. לוי במילונו (מס' 786) גורס אשיי"ר asier (לשרות [את הפשתה]), שלא מצאתי בשום מילון.