ביטוי תלמודי המשמש פתיחה להנחה מוטעית (הנדחית בהמשך) שעל בסיסה פתחו בדיון.
"סברוה לא קאי" - הנחה הפותחת ב"סברוה" אינה עומדת אלא נדחית (יש יוצאים מן הכלל הזה. ראה: תוספות בבא בתרא ב, א ד"ה סברוה. במסכת נדרים דף יא, א פותחת הגמרא ב"סברוה" למרות שלבסוף נתקבלה ההנחה כמסקנה).
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)