בכורות כ ע"א

מחוורתא [מחוור הדבר] שר' ישמעאל כר' מאיר סבירא ליה [סבור הוא], דחייש למיעוטא [שחושש למיעוט]. ולכן הקונה עז מן הגוי לאחר שנתה הראשונה, וילדה — הרי זה ספק בכור, שמא היא מן המיעוט שאינן יולדות בתוך שנתן.

רבינא אמר: יש להסביר את דברי ר' ישמעאל אפילו תימא [תאמר] שהוא סבור כשיטת רבנן [חכמים], ההולכים אחר הרוב ואינם חוששים למיעוט. שכן, כי אזלי רבנן בתר רובא [כאשר הולכים חכמים אחר הרוב] הרי זה ברובא דלא תלי [ברוב שלא תלוי] במעשה, אלא שכך הוא טבעם של דברים, אבל רובא דתלי [רוב שתלוי] במעשה — לא, וכאן שהדבר תלוי בשאלה האם הבהמה נרבעה על ידי זכר — אין הולכים אחר הרוב.

א הדיון שבמשנתנו הובא באופן מפורט יותר בברייתא. וכך תנו רבנן [שנו חכמים]: הלוקח מן הגוי עז, וילדה זכר כשהיא בת שנתה הראשונה — הולד ודאי לכהן, מפני שודאי לא ילדה קודם לכן. אם ילדה מיכן ולהלן, לאחר שמלאה לה שנה — ספק. וכן קנה רחל וילדה זכר בת שתים (בשנתה השניה) — ודאי לכהן, ילדה מיכן ולהלן — ספק. קנה פרה וילדה זכר בת שלש (בשנתה השלישית) — ודאי לכהן, ילדה מיכן ולהלן — ספק. חמורה — דינה כפרה. ר' יוסי בר' יהודה אומר: חמורה בת ארבע שנים. עד כאן דברי ר' ישמעאל.

וכשנאמרו דברים אלו לפני ר' יהושע, אמר להן, צאו אמרו לו לר' ישמעאל: טעית! אילו בוולד בלבד הבהמה נפטרת — היה כדבריך, שאין עז יולדת ולד גמור וחוזרת ויולדת בשנתה הראשונה. אלא שאמרו חכמים: סימן הוולד בבהמה דקה — טינוף, מעין לכלוך שיצא מרחמה, ובגסה — שליא, ובאשה — שפיר ושליא.

והוסיף ר' יהושע: זה מה שלימדוני חכמים, ואולם אני אין אני אומר כן, אלא לדעתי: עז שטינפה בת ששה חדשים — יולדת עוד פעם בתוך שנתה, רחל שטינפה בת שנתה — יולדת בתוך שתים. אמר ר' עקיבא: אני לא באתי לידי מדה זו, כלומר, איני יכול לדון באופן זה, אלא: כל שידוע שכבר ביכרה קודם לכן — אין כאן לכהן כלום, וכל שלא ביכרה — הרי זו לכהן, ואם היה זה ספק — יאכל במומו לבעלים. ודנים בפרטי הברייתא.

ותחילה שואלים: במאי קמיפלגי [במה חלוקים] ר' ישמעאל ור' יהושע? לימא [האם לומר] כי מדובר במקרה שיצא ממנה טינוף, ובשאלה אם טינוף פוטר מן הבכורה קמיפלגי [חלוקים הם], ר' ישמעאל סבר [סבור] כי טינוף אינו פוטר, שאינו סימן לולד, והנולד לאחר טינוף הריהו בכור גמור, ור' יהושע סבר [סבור] כי טינוף פוטר?

ומשיבים: אינו כן, אלא אי דחזינן [אם רואים אנו] שהיה טינוף לפני לידת ולד זה — דכולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים] שטינוף פוטר. והכא [וכאן] בשאלה אם חוששין לכך שהיה טינוף לפני לידת ולד זה קא מיפלגי [חלוקים הם], ר' ישמעאל סבר [סבור]: אין חוששין לטינוף, ולכן ולד זה שנולד עכשיו הריהו בכור ודאי, ויינתן לכהן. ור' יהושע סבר [סבור]: חוששין לטינוף, ומספק יישאר הולד ביד הבעלים.

ושואלים: וכי ר' ישמעאל לא חייש [אינו חושש] למיעוט? והאמר[והרי אמר] רבא לעיל, בדין עז שילדה לאחר שנתה הראשונה: מחוורתא [מחוור הדבר] שר' ישמעאל, הסבור שהולד שילדה הוא ספק בכור, כר' מאיר סבירא ליה [סבור הוא], דחייש [שחושש] למיעוט, שהרי רוב בהמות יולדות בשנתן הראשונה! ומשיבים: כי חייש [כאשר הוא חושש] למיעוט — הרי זה לחומרא [להחמיר], ולחייב בבכורה מספק. אבל כאשר הליכה אחר המיעוט (וכגון מיעוט בהמות שמטנפות) מביאה לקולא [להקל] ולפטור מן הבכורה — לא חייש [אינו חושש] למיעוט.

ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: ר' ישמעאל בין לקולא בין לחומרא חייש [בין להקל בין להחמיר חושש] למיעוט, והכא [וכאן] שאינו חושש לטינוף, בשאלה אם עז מטנפת וחוזרת ויולדת בתוך שנתה הראשונה קמיפלגי [חלוקים הם], שר' ישמעאל סבר [סבור]: אם עז מטנפת — אינה חוזרת ויולדת בתוך שנתה, והא מדאוליד [וזו מכיון שהולידה] בתוך שנתה — ודאי לא טניף [טינפה קודם]. ור' יהושע סבר [סבור]: אם מטנפת — חוזרת ויולדת בתוך שנתה, וולד זה ספק בכור, שמא כבר טינפה וחזרה וילדה בתוך שנתה.

ב שנינו בברייתא, כי לאחר שהביא ר' יהושע מה שלמד מרבותיו, הוסיף ואמר: ואני איני אומר כן, אלא עז שטינפה בת ששה — יולדת תוך שנתה, רחל שטינפה בת שנתה — יולדת בתוך שתים. ושואלים: מאי איכא בין גמריה לסבריה [מה הבדל יש בין מה שקיבל ר' יהושע במסורת לסברתו], שהוא אומר "אני איני אומר כן"? והרי שניהם מסכימים שעז שטינפה יכולה ללדת בתוך שנתה הראשונה!

ומשיבים: חלוקים הם בעז שטינפה בסוף ששה, לאחר שמלאו לה ששה חדשים, כשהתחיל החודש השביעי, וילדה בתוך שנתה, האם כבר נפטרה מתחילה מן הבכורה. ואיכא בינייהו [ויש ביניהם מחלוקת] לגבי מה שאמר זעירי, שאמר זעירי: אין טינוף נחשב כסימן ולד לפטור מן הבכורה, אם היא חוזרת ומתעברת פחות משלשים יום לאחר הטינוף.

לגמריה [לפי המסורת שבידו] — אית ליה [יש לו, הריהו סבור] כדברי זעירי. והואיל ובהמה דקה יולדת לאחר חמישה חודשי עיבור שלמים, נמצא שאם ילדה בתוך שנתה, משמע שנתעברה לפני תום החודש השביעי. והטינוף שאירע בתחילת אותו חודש ("בסוף ששה") היה פחות משלושים יום קודם שנתעברה, ואין זה טינוף הפוטר מן הבכורה. ואילו לסבריה [לפי סברתו] של ר' יהושע עצמו — לית ליה [אינו מקבל את דברי] זעירי, אלא לדעתו יש טינוף בפחות משלושים יום. ולכן גם אם טינפה בתחילת החודש השביעי — יש אפשרות שתתעבר קודם שייגמר חודש זה, ותלד בתוך שנתה.

ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור] באופן אחר: דכולי עלמא אית להו [הכל יש להם, מקבלים את דברי] זעירי, ואם טינפה בתחילת החודש השביעי — אינה מתעברת קודם שיתחיל החודש השמיני, ולא נותרו לה חמישה חודשי עיבור מלאים עד סוף שנתה. והכא [וכאן] בשאלה האם בהמה יולדת למקוטעין כלומר, שלא בחמישה חדשים מלאים, קמיפלגי [חלוקים הם],

It is clear, as was suggested initially, that Rabbi Yishmael holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says that one must be concerned for the minority.

Ravina says: You may even say that Rabbi Yishmael holds in accordance with the opinion of the Rabbis. When the Rabbis follow the majority, it is with regard to a majority that is not dependent upon an action but is simply the nature of reality. But in the case of a majority that is dependent upon an action, such as the pregnancy of a young goat, which depends upon whether or not it had copulated with a male, the Rabbis do not follow the majority.

§ The Sages taught in a baraita: If one purchased a goat within its first year from a gentile and does not know whether or not it had previously given birth, the subsequent male offspring certainly is given to the priest; from that point forward an offspring’s status as a firstborn is uncertain. If it was a ewe within its second year the offspring certainly is given to the priest; from that point forward an offspring’s status as a firstborn is uncertain. If it was a cow within its third year the offspring certainly is given to the priest; from that point forward an offspring’s status as a firstborn is uncertain. If it was a donkey it is subject to the same halakha as a cow. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: The offspring of a donkey within its fourth year also has the status of a firstborn. Until here is the statement of Rabbi Yishmael.

The baraita continues: When these matters were stated by the students before Rabbi Yehoshua, he said to them: Go out and say to Rabbi Yishmael: You erred. Were an animal exempted only by giving birth to an offspring and in no other manner the halakha would be in accordance with your statement. But the Rabbis said: An indication of the offspring in a small animal is a murky discharge from the womb, which exempts subsequent births from the mitzva of the firstborn. And the indication in a large animal is the emergence of an afterbirth, and the indication in a woman is a fetal sac or an afterbirth.

Rabbi Yehoshua added: That is the opinion of the Rabbis, but I myself do not say so. Rather, I hold that a goat that expelled a murky discharge from the womb at the age of six months can give birth within its first year, and a ewe that expelled a murky discharge in its first year can give birth within its second year. The Gemara will later discuss the practical difference between his opinion and the ruling that he ascribes to the Rabbis. Rabbi Akiva says: I have not arrived at this method of determining firstborn status. Rather, in any case where it is known that the animal had previously given birth, the priest has nothing here. And in any case where it is known that the animal had not previously given birth, that is given to the priest. And if it is uncertain, it may be eaten in its blemished state by the owner.

The Gemara analyzes the baraita. With regard to what matter do Rabbi Yishmael and Rabbi Yehoshua disagree? Shall we say they disagree with regard to whether or not a murky discharge from the womb exempts an animal from the mitzva of the firstborn; as Rabbi Yishmael holds that a murky discharge does not exempt an animal because it is not a sign of a birth, and Rabbi Yehoshua holds that a murky discharge exempts an animal?

The Gemara rejects this suggestion: If we actually see a murky discharge, everyone agrees that the murky discharge exempts an animal. And here, it is with regard to whether one is concerned about the possibility that an animal might have expelled a murky discharge that they disagree. Rabbi Yishmael holds that we are not concerned about a murky discharge, and it can therefore be assumed that the first offspring born after its purchase from the gentile is firstborn; and Rabbi Yehoshua holds that one is concerned about a murky discharge, and due to the uncertainty the next offspring remains with its owner.

The Gemara objects: And is it correct that Rabbi Yishmael is not concerned about the possibility that the mother might have expelled a murky discharge before giving birth to a live offspring? But doesn’t Rava say: It is clear that Rabbi Yishmael holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who says one must be concerned for the minority? If so, Rabbi Yishmael should be concerned for a murky discharge as well. The Gemara explains: Where Rabbi Yishmael is concerned is when the concern leads to a stringency. But if the concern would lead to a leniency, as in this case, where it would mean that the animal born after a year is only an uncertain firstborn, he is not concerned.

And if you wish, say instead: Whether it leads to a leniency or whether it leads to a stringency Rabbi Yishmael is concerned, and here they disagree with regard to whether or not an animal can expel a murky discharge and then return to its fertile state and give birth within its first year. As Rabbi Yishmael holds: An animal that expels a murky discharge does not return to its fertile state and give birth within its first year, and accordingly, from the fact that this animal gave birth it can be concluded that it certainly did not expel a murky discharge beforehand. And Rabbi Yehoshua holds: An animal that expels a murky discharge returns to its fertile state and can give birth within its first year.

§ The baraita teaches that Rabbi Yehoshua said: That is the opinion of the Rabbis, but I myself do not say so. Rather, I hold that a goat that expelled a murky discharge from the womb at the age of six months still gives birth within its first year, while a ewe that expelled a murky discharge in its first year still gives birth within its second year. The Gemara asks: Since according to both opinions an animal that expelled a murky discharge can still give birth within a year, what difference is there between Rabbi Yehoshua’s tradition of the opinion of the Rabbis and his own reasoning?

The Gemara answers: The difference between their opinions is in a case where a goat expelled a murky discharge at the end of its first six months of life, when the seventh month began, and then gave birth before the end of its first year. And there is a difference between them with regard to the statement of Ze’eiri, as Ze’eiri says: The expulsion of a murky discharge, which is sufficient to exempt an animal from having its future offspring counted a firstborn, prevents it from being impregnated for no less than thirty days. If an animal becomes pregnant within thirty days of expelling a murky discharge, evidently that discharge was not the sign of a fetus, and therefore the offspring will have firstborn status.

In this case, as the pregnancy of a goat lasts five months and a murky discharge was expelled at the end of the sixth month, a goat that gave birth by the end of the year, i.e., twelve months, must have become pregnant within a month of the discharge. The Rabbis, whose opinion Rabbi Yehoshua cited by tradition, accept the statement of Ze’eiri, and therefore they rule that this goat, which became pregnant within a month of the discharge, is not exempt from the mitzva of the firstborn. According to Rabbi Yehoshua’s own reasoning, he does not accept the statement of Ze’eiri, which means that although this animal became pregnant within a month of the discharge, it was nevertheless exempt from the mitzva of the firstborn.

The Gemara suggests another answer: And if you wish, say that everyone accepts the statement of Ze’eiri; and here, in the case of a goat that gave birth within its first year after having expelled a murky discharge at the end of its sixth month, they disagree with regard to whether or not an animal gives birth after incomplete months, i.e., prematurely.