מדוע מותר לחיילים לעבור עבירות?

הרב דב קדרון

בכורות ו ע"ב

הגמרא דנה בשאלה מדוע אין החלב אסור כמו אבר מן החי. אחד הפסוקים המובאים כראיה להיתר לשתות חלב הוא מספר שמואל (א' יז,יח), ממה שאמר ישי לדוד בנו: "ואת עשרת חריצי החלב האלה תביא לשר האלף". לכאורה אפשר לדחות את הראיה הזאת, כי ייתכן שכוונת ישי הייתה לקחת את חריצי החלב לסחורה ולא למאכל, ולכן נשאל החתם סופר (שו"ת ח"ו סימן כב) מדוע לא הובאה ראיה מפסוק אחר (שמואל ב יז,כט): "ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול". "שפות בקר" הנזכר כאן היא גבינה, ובפסוק הזה מפורש שאכלו אותה. תשובת החתם סופר הייתה שמפסוק זה אין ראיה להיתר, כי פסוק זה נאמר בשעת מלחמה, ובשעת מלחמה יש היתר לאכול גם אוכל לא כשר שנלקח כשלל (רמב"ם מלכים ח,א).

הגרי"ש אלישיב זצ"ל תמה על דברי החתם סופר, כי להבנתו ההיתר לאכול אוכל לא כשר נוהג במלחמה של יהודים נגד גוים, ואילו המלחמה שהייתה שם הייתה מלחמת דוד ואבשלום, ומניין לו לחתם סופר שההיתר הזה שייך גם במלחמה של יהודים נגד יהודים? אולם החתם סופר, כאמור, סבור שההיתר הוא בכל מלחמה, גם במלחמה של יהודים נגד יהודים.

ייתכן שהמחלוקת ביניהם היא בטעם ההיתר המיוחד הזה. לדעת הגרי"ש אלישיב, זה דומה לאשת יפת תואר, כלומר שחיילים במלחמה לא יכולים להתגבר על יצרם ולכן התירו להם לאכול אוכל לא כשר שמוצאים אצל הגויים, והיתר זה לא שייך במלחמה נגד יהודים, שאצלם האוכל הוא כשר. לעומת זאת, לדעת החתם סופר ההיתר הוא בגלל הנסיבות המיוחדות של המלחמה, ללא קשר לזהות האויב, כמו שמצאנו שפטרו חיילים במחנה מכמה מצוות (עירובין יז ע"א).