האם דרשינן טעמא דקרא?

גמרא באמונה  - רעיונות מתוך הדף היומי

הרב נתן קוטלר

בכורות ה, ב

בסוגייתנו מופיעה שאלה מעניינת: אמר ר' חנינא, שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא: מה נשתנו פטרי חמורים מפטרי סוסים וגמלים?"

והתשובה היא: "א"ל: גזירת הכתוב היא, ועוד, שסייעו ישראל בשעת יציאתם ממצרים שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים".

יש להבין מה היחס בין שני התירוצים. אם "גזירת הכתוב היא" מדוע הביא תירוץ נוסף?

ישנה מחלוקת גדולה בשאלה האם דרשינן או לא דרשינן טעמא דקרא. לכאורה הטעם של מצות פטר חמור נכנס לתוך מחלוקת זו.

מצאתי ב'עין אליהו' על הש"ס לרבי אליהו שיק אב"ד לידא רעיון נפלא: "אולי פליגי השתי לשונות בזה אם דרשינן טעמא דקרא או לא. כמבואר (ב"מ קטו, א) מ"ד גזירת הכתוב הוא סובר דלא דרשינן טעמא דקרא. ומ"ד שסייעו סובר דדרשינן טעמא דקרא. ולפי דעת התוספות (סוטה ריש פ' ב') דהיכא דאין נפקא מינה לדינא כולי עלמא מודים דדרשינן טעמא דקרא, א"כ אתי שפיר [מתיישב היטב] מה דקאמר הגמ' ועוד לכ"ע כיון דאין נפקא מינה לדינא".

נראה שהגמרא אצלנו נוקטת עמדה בשאלה גדולה זו האם דרשינן טעמא דקרא. עצם זה שלצד התירוץ "גזירת הכתוב", הגמרא מביאה גם תירוץ הנותן טעם – מלמד ששני הצדדים נכונים. לא דרשינן טעמא דקרא כאשר הדין משתנה לפי הטעם (ראה תוספות גיטין מט, ב ד"ה ורבי שמעון ומהר"ם שם). אך כאשר אין נפקא מינה לדינא – דרשינן טעמא דקרא כדברי התוספות יום טוב סנהדרין י, ה: "ולי נראה דכיון דלענין דין לא נפקא מיניה מידי נתנה תורה לדרוש טעמיה". ומאחר שבסוגייתנו אין נפקא מינה לדינא, לכן הגמרא נתנה טעם נוסף הדורש טעמא דקרא.

***

להצטרפות לבית מדרש גמרא באמונה (לקבלת מאמרים ועדכונים על שיעורים - לפי סדר הדף היומי) בוואטסאפ - כאן.

למאמרים נוספים על מסכתות קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, עבודה זרה, הוריות, זבחים, מנחות, חולין (ומסכתות אחרות): https://www.gemarabemunah.co.il

ליצירת קשר: [email protected]